הלכה ליום שישי י"ד אדר תשפ"ה 14 במרץ 2025

שבת פורים משולש תשפ"א

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השנה, שנת התשפ"ה, חוגגים בירושלים ובכל עיר שהייתה מוקפת חומה, "פורים משולש", שבעוד וברוב ערי הארץ חוגגים את כל מצוות הפורים ביום שישי י"ד באדר, הרי שבירושלים מחלקים את המצוות לשלושה ימים, ביום שישי י"ד באדר, קוראים את "מגילת אסתר" ומקיימים מצוות "מתנות לאביונים", ביום שבת ט"ו באדר אומרים, "על הניסים", וקוראים בתורה בפרשת, "ויבוא עמלק", וביום ראשון מקיימים מצוות "סעודת פורים ו"משלוח מנות איש לרעהו".

כולנו חוגגים את חג הפורים ומודים להקדוש ברוך הוא על נס ההצלה מגזירת המן בן המדתא, שרצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, והקדוש ברוך הוא, הפר את עצתו וקלקל את מחשבתו, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

בתלמוד בבלי מסכת מגילה (דף יב.), שאלו תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה התחייבו עם ישראל באותו הדור כזו גזירה של כליה? אמר להם רבי שמעון בר יוחאי, אמרו אתם! אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, דהיינו אכלו ושתו אוכל לא כשר בסעודה שעשה אחשוורוש לכל העם, והשתתפו בסעודה זו גם היהודים אשר בשושן הבירה.

ופה נשאלת השאלה, הרי בתורה יש כללים של עונש לכל עברה, וככל שחטאם היה באכילת אוכל לא כשר, הרי זה גובל באיסור "לא תעשה", שעונשו מלקות בלבד, ואם כן, מדוע נענשו בעונשה חמור של מוות והריגה?

כדי ליישב זאת, נביא מעשה במנהל בנק, שחיפש עובד לבנק למחלקת עובר ושב, פקיד שיקבל קהל. במסגרת ראיון העבודה, הגיע בחור צעיר שעמד בקריטריונים של הבנק. מנהל הבנק הודיע לו, שהוא התקבל לעבודה, ועליו להגיע למחרת בבוקר בשעה 8:00. והנה למחרת, הגיע העובד החדש בשעה 9:00, באיחור של שעה. קרא לו מנהל הבנק והתרה בו, כי עליו להגיע בזמן. למחרת שוב איחר, והגיע בשעה 8:30. קרא לו מנהל הבנק, ואמר לו, זו התראה אחרונה! אם תאחר מחר אתה מפוטר! ואכן למחרת הגיע בזמן. לימים בקש מנהל הבנק פקיד אחראי על מחלקת פתיחת חשבונות בבנק, הגיע בחור שנראה מתאים והתקבל מיד לעבודה, אלא שכבר ביום הראשון לעבודתו ראה מנהל הבנק כי כל לקוח חדש שהגיע לפתוח חשבון חדש בבנק, יושב כמה דקות מול הפקיד החדש ומיד עוזב והולך ללא פתיחת חשבון. בהגיע לקוח נוסף, שעמד לעזוב, קרא מנהל ההבנק ללקוח, ושאל אותו, מדוע אתה לא פותח פה חשבון כפי שרצית? ענה לו הלקוח, הפקיד שלך יעץ לי לפתוח בבנק המתחרה ממול, שם יש מבצעים, העמלות זולות יותר, יש יחס טוב יותר, והמליץ לי לפתוח שם חשבון ולא כאן אצלך! מיד חרה אפו של המנהל, הלך לפקיד החדש ובקש ממנו לעזוב מיד את הבנק, והודיע לו שהוא מפוטר באופן מיידי. תמה הפקיד החדש ושאל, מדוע הפקיד בעובר ושב, שאיחר להגיע לעבודה כמה פעמים, נתת לו התראה בטרם פוטר, ומדוע אני מפוטר מיד ללא התראה? ענה לו מנהל הבנק, לא ראי זה כראי זה, אין זה דומה כלל ועיקר, הפקיד הראשון היה חלק מעובדי הבנק, רק התעצל והיה מאחר, שם אפשר להתרות ולהמתין שישתפר, אבל אתה שולח לקוחות שלנו לבנק אחר, הפקעת את עצמך מהבנק שלנו, אינך שייך לנו כלל ועיקר, אתה מפוטר מיד ללא שום התראה!

הנמשל ,יהודי מישראל שיצרו מתגבר עליו וחוטא הוא חלק מעם ישראל, שהרי מצטער הוא על חטאו. פה יש את הכללים של חטא ועונשו. אבל יהודי שעושה עברה ונהנה בעבירה, טוב לו להיות שם, הרי הוציא עצמו מהכלל, שם כבר אין התראות וכללים, תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, אמרו על יהודי שושן "שנהנו" בסעודה של אחשוורוש, לא נאמר "אכלו" מחוסר ברירה, אלא "נהנו"! טוב היה להם במחיצת הגויים ועם אחר! הנאה הייתה להם שם! בזה הם הוציאו עצמם מכלל ישראל , הם כבר שייכים לבנק אחר, ולכן אין שם כללים רגילים, אלא פיטורין מעם ישראל.

ואכן התיקון היה: "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם", שקבלו לקיים את מצוות התורה מרצון, באהבה ושמחה, וזכו לריווח והצלה ניסים ונפלאות, נשתדל כולנו לקיים את מצות התורה מתוך שמחה ואהבה כמו שאנו אומרים בכל יום בתפילה: "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול באהבה להודות לך וליחדך ליראה ולאהבה את שמך", ונזכה כולנו לניסים ונפלאות בשורות טובות ישועות ונחמות אמן.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שיש פורים משולש, האם אומרים תחנון ביום ראשון? או כיון שבירושלים לא אומרים אז בכל העולם לא אומרים? י"ח אדר תשפ"א / 2 במרץ 2021

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולדעת מרן זצ"ל ביום ט"ז באדר שחל פורים המשולש, בכל המקומות שאינם חוגגים באותו יום, יאמרו תחנון.

שלום מי כתב את הדבר תורה היפה...אני רוצה להגיד דבר בשם אומרו ט"ו אדר תשפ"א / 27 בפברואר 2021

המאמר הוא מהגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראב"ד תל אביב. שכותב עבורינו מאמרים רבים שמתפרסמים בהלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה