הלכה ליום ראשון ט' אדר תשפ"א 21 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון בן זוהרה

הוקדש על ידי

בנו

קריאת המגילה – קורונה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.

שומע כעונה
מכיון שלא כולם בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כאילו הם קוראים בעצמם ממש.

מה יעשה מי שלא שמע חלק מהקריאה?
אם קרה לאדם, שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרוא את אותן המילים בעצמו מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).

אדם הנמצא בבידוד
מי שנמצא בבידוד מחמת המגיפה, ואין לו אפשרות לשמוע את קריאת המגילה בציבור, הרי שעליו לבקש מאדם שיודע לקרוא, שיגיע אליו ויקרא עבורו את המגילה ממרחק, ואפילו מהחדר הסמוך, כדי שיוכל לצאת בזה ידי חובתו. ובפרט יוכל לנהוג כן אם יש אדם שיודע לקרוא מגילה, והוא כבר חלה בקורונה, או שהתחסן ועברו עליו שני החיסונים ועוד שבוע ימים, שאז יוכלו לקרוא עבורו ממרחק או מחדר אחר כמעט ללא חשש. אבל אם אין אפשרות כזו, עליו להשיג מראש מגילת אסתר כשרה, ויקראנה בעצמו, ואפילו אם אינו יודע את טעמי המקרא, יקרא בלי טעמי המקרא, ונכון שיהיה אדם אחר שישב על ידו כדי לתקן אותו על טעויות בניקוד המילים שבמגילה. או שתוך כדי הקריאה, יאזין להקלטה של אדם אחר שקורא את המגילה, ויקרא בעצמו יחד עם הקול הנשמע מן ההקלטה, וכך לא יטעה בניקוד המילים.

וכפי שכבר למדנו, אין חילוק בזה בין איש לאישה, שהכל חייבים במקרא מגילה.

ברכת המגילה
לפני קריאת המגילה, מברכים על קריאתה שלוש ברכות, "על מקרא מגילה", שעשה נסים לאבותינו", וברכת "שהחיינו". וכשחוזרים לקרוא מגילה בבוקר, לא מברכים "שהחיינו". (מלבד אדם שלא קרא מגילה בלילה מפני שלא היתה לו שום אפשרות, שאז יברך על הקריאה בבוקר גם "שהחיינו").

ולאחר קריאת המגילה, גוללים את המגילה, ומברכים את ברכת "הרב את ריבנו" כפי שמודפס במגילות ובחומשים, (בסוף חומש שמות מודפסת בדרך כלל המגילה). אבל אדם הקורא את המגילה ביחיד, בלי ציבור, אינו מברך את הברכה שאחרי קריאת המגילה, כי לא תיקנו לברך את ברכת "הרב את ריבנו" אלא בציבור. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד צא), שאין צורך דוקא בעשרה אנשים מישראל, אלא אפילו אם יש שם עשר נשים, גם כן רשאי לברך את ברכת "הרב את ריבנו".

ומחר נבאר אם ירצה ה', מה יעשה אדם שאין לו כל אפשרות להשיג מגילת אסתר כשרה ולקרוא ממנה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ערב טוב כבוד הרב,
יש לי שאלה לגבי קריאת המגילה בחג הפורים.
השנה בגלל הקורונה אני לא יודעת אם אמצא בית כנסת עם קריאה לנשים למרות שעושה מאמצים למצוא משהו פנוי כי החיוב הוא למניין ל10 אנשים והם לא קוראים את המגילה בחוץ. יש חובה הלכתית לשמוע את קריאת המגילה השנה לנשים עם המצב של הקורונה?(ואין לי מגילה מקלף). ט' אדר תשפ"א / 21 בפברואר 2021

יש חובה לשמוע מגילה. לכן עלייך למצוא כל דרך לשמוע קריאת המגילה. תבורכי מפי עליון, וה' יתברך יעזור לך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה