מגילת אסתר שקוראים בה כדי לצאת ידי חובה, צריך שתהיה כתובה בכתב יד, באותיות של ספר תורה ועל קלף, וכפי רוב הדינים הנוהגים בכתיבת ספר תורה. ואף על פי שלרוב הציבור אין מגילה כשרה, מכל מקום, הרי הם יוצאים ידי חובתם, בכך שהם שומעים את קריאת המגילה מפי אדם אחר שקורה מתוך מגילה כשרה, שאז יש כלל בידינו "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע אדם שקורא מגילה או ספר תורה, והוא מתכוין לצאת ידי חובה, וגם הקורא מתכוין להוציא אותו ידי חובה, הרי הדבר דומה כאילו שבעצמו הוא קורא מתוך מגילה כשרה. ולכן יוצאים בזה ידי חובה.
ולגבי ספר תורה, מבואר במסכת גיטין (דף מה:), שצריך שדוקא איש יכתוב את הספר, ולא אשה, מפני שכך למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שדוקא מי שהוא מצווה על "וקשרתם לאות על ידך", הוא שייך במצוות "וכתבתם", אבל אשה שאינה מצווה על "וקשרתם", כלומר, אינה מחוייבת להניח תפילין, היא אינה כשרה לכתיבת ספר תורה.
אולם לגבי מגילת אסתר, עלינו לדון בדבר, שהרי אמרו רבותינו, שהנשים מחוייבות בקריאת מגילת אסתר, מפני שאף הנשים היו באותו הנס של פורים, ועוד, שעיקר נס ההצלה של פורים היה על ידי אשה, היא אסתר המלכה. ואם כן, אולי יש לומר שאשה כשרה לכתוב מגילת אסתר.
והגאון מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט, שהרי הנשים אף הן מחוייבות בקריאת המגילה, ואם כן הוא הדין שהן יכולות לכתוב את המגילה, והמגילה כשרה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם, שלא הזכיר שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא פסולה.
גם רבינו יונה נבון בספר גט מקושר כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא כשרה, והביא ראיות לדבריו. וכן כתבו עוד רבים מגדולי רבותינו האחרונים.
והגאון רבי דוד אופנהיים הביא ראיה להתיר מגילה שנכתבה על ידי אשה, שהרי מפורש במגילה, "ותכתוב אסתר המלכה", ומכאן למדו רבותינו במסכת מגילה (דף יט.), שצריכה המגילה להכתב בספר ובדיו, ואיך יתכן שהמגילה המקורית שממנה אנו לומדים את פרטי הלכות קריאת המגילה, תהיה פסולה?
לכן למסקנה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה פורים עמוד רלה), שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט. גם בנו הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספרו ילקוט יוסף (עמוד תקטו) האריך בזה, והעלה ככל האמור, שמגילה כזו היא כשרה בהחלט, והביא טעמים רבים לדין זה.
