הלכה ליום ראשון כ"ו חשון תשפ"ג 20 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמחה כהן בת רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שלומי כהן

קילוף פרי או ביצה בשבת – מקלף בשבת

בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ובהלכה הקודמת הזכרנו, מה שכתבו כמה מרבותינו הראשונים, שמותר להפריד ביום טוב, את החֵלֶב מן הבשר הדבוק אליו. (חלב הוא חתיכת שומן הדבוקה לבשר, ואסור לאכלו מן התורה, ולכן מפרידים אותו מן הבשר). והסברנו, שטעם ההיתר, משום שדומה הדבר לקילוף פרי מקליפתו, שאין זה בכלל מלאכת בורר בשבת.

וכן פסק הרמ"א בשלחן ערוך (סוף שימן שכא), שמותר לקלף בשבת שום או בצל, אף על פי שעל ידי הקילוף הוא מפריד את הפסולת מן האוכל, מכל מקום אין איסור בדבר, הואיל ואין זו "דרך ברירה", אלא "דרך אכילה". אולם אין להקל אפילו לקלף שום או בצל, אלא כשעושה כן על מנת לאכול "לאלתר", כלומר, מיד אחרי שמקלף את השום, אוכל ממנו, וכגון אשה המקלפת שום, וחותכת ומערבת אותו בסלט, ומיד יושבים לסעודה לאוכלו, שמותר לעשות כן. אבל לקלף שום על מנת להשתמש בו לאחר יותר מחצי שעה, אין להקל.

ומכלל הדבר אנו למדים לענין קילוף ביצים בשבת, שאף שאין איסור בדבר, שהרי זה כקולף פרי מקליפתו, מכל מקום אסור לעשות כן אלא אם מתכוונים לאכול את הביצים מיד, אבל אם מקלפם על מנת שיאכלו מהם לאחר חצי שעה או יותר, אין לעשות כן בשבת.

אולם כל זה נכון דוקא לגבי שום או בצל או ביצה, שהקליפה אינה מחוברת ממש לפרי, אלא עוטפת אותו. אבל תפוחים, שקליפתם דבוקה אליהם בחוזקה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שלא שייך לקרוא לקילוף כזה "בורר", ולכן מותר לקלף תפוחים אפילו על מנת לאכלם לאחר שעה, הואיל ולא שייכים בזה כללי מלאכת בורר. (ובפרט שקליפת התפוח ראויה גם היא לאכילה, ואינה נחשבת פסולת ממש, ולכן אין בדבר איסור מן התורה אף לשיטת המחמירים, לכן יש להקל בזה).

ולסיכום: פרי, כגון שום ובצל, או ביצה, שהקליפה עוטפת אותו מסביב, מותר לקלפו בשבת, בתנאי, שתהיה הכוונה לאכלו באופן מיידי, אבל אסור לקלפו על מנת שיאכלו ממנו לאחר חצי שעה. (אלא אם עומדים סמוך לסעודה, שאז יש לקלפו בסמוך לסעודה, אפילו אם יאכלוהו לאחר יותר מחצי שעה).

ופרי שהקליפה דבוקה אליו בחוזקה, והיא ראויה למאכל, כמו תפוח, מותר לקולפו בשבת, אפילו על מנת לאכלו לאחר זמן מרובה, שהואיל והקליפה דבוקה בחוזקה, הרי זה כחותך פרי לשניים, ולא שייך לקרותו "בורר". והורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמותר לקלף תפוח אפילו באמצעות "מקלף", וכן כל פרי או ירק שהקליפה שלו ראוייה למאכל, כגון מלפפון וכדומה, מותר לקולפו בשבת באמצעות מקלף.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב
אם מצאתי שערה באוכל בשבת,מותר להוציא ?תודה כ"ו חשון תשפ"ג / 20 בנובמבר 2022

אסור בהחלט להוציא. זו ברירה ממש, אלא יאכל מסביב. תבורכו,

האם ניתן לגרר פרי לתינוק בשבת? אי אפשר להכין מראש כי ישחיר ויאבד את הויטמינים שלו... ל' אב תשע"ז / 22 באוגוסט 2017

לרסק בננה וכדומה, עם מזלג, מותר

מה בנוגע לתפוז וקלמנטינה? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

מותר לקלף בשבת תפוז או קלמנטינה. והמחמיר לקלפם רק באופן שבא לאכול מהם לאלתר, תבא עליו ברכה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה