שאלה: אנו יוצאים בליל שבת לבית הורינו, ולאחר מכן שבים הביתה בליל שבת. מאיזו שעה מותר לנו להדליק נרות שבת בבית שלנו?
תשובה: אין להקדים את הדלקת נרות השבת הרבה לפני כניסת השבת, אלא יש להדליק סמוך לכניסת השבת, חצי שעה או ארבעים דקות לפני השקיעה. כדי שיהיה ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת, ולא לצורך יום שישי.
ולכן, מי שמדליקה נרות שבת שעתיים או שלוש לפני שקיעת החמה, לא קיימה מצות הדלקת נרות שבת, ואינה רשאית לברך על הדלקה כזו.
אולם באמת שבגמרא במסכת ברכות (דף כז.) מבואר שרב (רב, היה גדול האמוראים), היה מקדים את הדלקת נרות השבת, ולאחר מכן היה מתפלל תפילת ערבית של שבת. ולכאורה הדבר תמוה, שהרי הסברנו שאסור להקדים את ההדלקה יותר מדאי.
ורבותינו הראשונים עמדו על פירוש דברי הגמרא, וכתבו, שאף על פי שבדרך כלל אין להקדים את הדלקת הנרות יותר מדאי, מכל מקום, אם מקבלת האשה עליה את קדושת השבת מיד לאחר הדלקת הנרות, (או שאומרים מיד לאחר הדלקת הנרות "קבלת שבת"), מותר להקדים את הדלקת הנרות, שהרי אז ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רסג).
אולם גם במקרה כזה ישנו תנאי, שלא יקדימו את הדלקת הנרות יותר מדאי, אלא שידליקו לאחר "פלג המנחה". ומה הכוונה "פלג המנחה"?
זמן המנחה, הוא שעתיים וחצי לפני צאת הכוכבים. וזמן פלג המנחה, הוא זמן חצי (פלג, הכוונה חצי) המנחה, כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.
אם כן למדנו, שמותר להקדים את הדלקת נרות השבת, ובתנאי שלא יקדימו יותר מדאי, אלא תהיה ההדלקה לאחר זמן "פלג המנחה", כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.
(זמן צאת הכוכבים, מופיע בדרך כלל בלוחות שנה איכותיים. ושם מופיע לעתים גם זמן פלג המנחה. ואדם שאין לו לוח כזה, יחשב שלוש עשרה וחצי דקות זמניות לאחר שקיעת החמה, הוא זמן צאת הכוכבים. ושעה ורבע זמניות לפני זמן צאת הכוכבים, הוא זמן פלג המנחה). (שעות זמניות, הכוונה שמחלקים את היום מהזריחה ועד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית. ובכל שעה זמנית, ששים דקות זמניות, כך שבחורף דקה זמנית היא קצרה יותר מדקה רגילה, ובקיץ דקה זמנית ארוכה יותר).
ולסיכום: אין להקדים את הדלקת נרות השבת, אלא יש להדליק כחצי שעה לפני השקיעה. והרוצה להקדים ולהדליק, רשאי להדליק מזמן "פלג המנחה", שהוא כשעה ורבע לפני צאת הכוכבים, ובתנאי שמי שמדליק יקבל עליו שבת מיד לאחר הדלקת הנרות.