הלכה ליום שלישי כ' שבט תשפ"א 2 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לזרע של קיימא עבור

מורן בת יעל

ולכלל נשות ישראל הזקוקות לכך.

הוקדש על ידי

פלוני

הזמן המוקדם להדלקת נרות שבת

שאלה: אנו יוצאים בליל שבת לבית הורינו, ולאחר מכן שבים הביתה בליל שבת. מאיזו שעה מותר לנו להדליק נרות שבת בבית שלנו?

תשובה: אין להקדים את הדלקת נרות השבת הרבה לפני כניסת השבת, אלא יש להדליק סמוך לכניסת השבת, חצי שעה או ארבעים דקות לפני השקיעה. כדי שיהיה ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת, ולא לצורך יום שישי.

ולכן, מי שמדליקה נרות שבת שעתיים או שלוש לפני שקיעת החמה, לא קיימה מצות הדלקת נרות שבת, ואינה רשאית לברך על הדלקה כזו.

אולם באמת שבגמרא במסכת ברכות (דף כז.) מבואר שרב (רב, היה גדול האמוראים), היה מקדים את הדלקת נרות השבת, ולאחר מכן היה מתפלל תפילת ערבית של שבת. ולכאורה הדבר תמוה, שהרי הסברנו שאסור להקדים את ההדלקה יותר מדאי.

ורבותינו הראשונים עמדו על פירוש דברי הגמרא, וכתבו, שאף על פי שבדרך כלל אין להקדים את הדלקת הנרות יותר מדאי, מכל מקום, אם מקבלת האשה עליה את קדושת השבת מיד לאחר הדלקת הנרות, (או שאומרים מיד לאחר הדלקת הנרות "קבלת שבת"), מותר להקדים את הדלקת הנרות, שהרי אז ניכר שהדלקת הנרות נעשית לכבוד שבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רסג).

אולם גם במקרה כזה ישנו תנאי, שלא יקדימו את הדלקת הנרות יותר מדאי, אלא שידליקו לאחר "פלג המנחה". ומה הכוונה "פלג המנחה"?

זמן המנחה, הוא שעתיים וחצי לפני צאת הכוכבים. וזמן פלג המנחה, הוא זמן חצי (פלג, הכוונה חצי) המנחה, כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.

אם כן למדנו, שמותר להקדים את הדלקת נרות השבת, ובתנאי שלא יקדימו יותר מדאי, אלא תהיה ההדלקה לאחר זמן "פלג המנחה", כלומר, שעה ורבע לפני צאת הכוכבים.

(זמן צאת הכוכבים, מופיע בדרך כלל בלוחות שנה איכותיים. ושם מופיע לעתים גם זמן פלג המנחה. ואדם שאין לו לוח כזה, יחשב שלוש עשרה וחצי דקות זמניות לאחר שקיעת החמה, הוא זמן צאת הכוכבים. ושעה ורבע זמניות לפני זמן צאת הכוכבים, הוא זמן פלג המנחה). (שעות זמניות, הכוונה שמחלקים את היום מהזריחה ועד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית. ובכל שעה זמנית, ששים דקות זמניות, כך שבחורף דקה זמנית היא קצרה יותר מדקה רגילה, ובקיץ דקה זמנית ארוכה יותר).

ולסיכום: אין להקדים את הדלקת נרות השבת, אלא יש להדליק כחצי שעה לפני השקיעה. והרוצה להקדים ולהדליק, רשאי להדליק מזמן "פלג המנחה", שהוא כשעה ורבע לפני צאת הכוכבים, ובתנאי שמי שמדליק יקבל עליו שבת מיד לאחר הדלקת הנרות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
רציתי לשאול האם מותר בשבת להתאמן בשבת על אורגן המנותק מחשמל ? הרי מצד אחד אין פה טילטול של המוקצה עצמו ... האם לחיצה על הקלידים מקראת טילטול? או מיכוון שזה אינו לצורך שבת יהיה אסור
האם זה דומה לפתיחת דלת של רכב (כאשר החשמל איו נדלק)?
אודה לתשובתך כ' שבט תשפ"א / 2 בפברואר 2021

האורגן כולל הקלידים שלו הם מוקצה. וגם בלאו הכי זהו עסק האסור בשבת, כי אתה לומד ומתעסק עם דבר שאסור לעשותו בשבת. ברוך תהיה,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה