הלכה ליום ראשון כ' אייר תשפ"א 2 במאי 2021

דין חזרת הש"ץ

-------------------------

עם כל בית ישראל, אנו אבלים על פטירתם של הרוגי האסון במירון, תהא נשמתם צרורה בצרור החיים, ויהי רצון שישלח השם יתברך תנחומים למשפחותיהם, ולא יוסיפו לדאבה עוד.

אין בדורותינו מי שיוכל לשער באופן מדוייק את חשבונותיו של ה' יתברך, מדוע אירע אסון נורא כל כך, ועל האנשים פרטים שנהרגו שם, בודאי שאי אפשר לדעת את פשרם של הדברים, מדוע עלה במחשבה לפניו, שיהרגו דמויות יקרות כל כך ביום שמחתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, זהו דבר מן הדברים הנסתרים שלא נדע את פשרם עד שיגיע משיח צדקינו.

אך על הכלל, מדוע אירע אסון זה אצל שומרי התורה, אנו יכולים לשער, לאחר שגאון גדול וצדיק בדורינו, הוא הגאון חכם שלום כהן שליט"א, התבטא, שהאסון אירע בעוון שנאת חינם. ועלינו לדעת, כי בכל הגזירות הקשות, אשמים אנחנו, וכאשר שמענו ממרן רבינו זצ"ל, שעיקר המשקל שיש בשמים למעשיהם של ישראל, הוא במעשיהם של שומרי התורה בדורותינו, ולמעשיהם של החילונים אין משקל כמעט, מאחר והם שוגגים ואינם מודעים כלל למשמעות מעשיהם, ולכן עלינו להתעורר ולפשפש במעשינו, וחלילה לחשוב שהגזירה באה בסיבתם של אחרים.

והרי אין טעם שנאמר דברי תוכחה ברורים בענין זה, אף על פי שבאמת בימים האחרונים כבוד התורה ועניני המחלוקת הגיעו לשפל שכמעט לא היה כמותו, רק בכל זאת אנו נעשה את שמוטל עלינו, וכל אדם יחפש בנגעי ביתו, בעניני מחלוקת ושנאה, ומי שיש לו שכן שמסוכסך איתו, וכל שכן כאשר בין אחים יש מחלוקת, (שזהו דבר מגונה מאד, ובדרך כלל עוברים על מה שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך), הרי שזו העת למצוא דרך ליישר את ההדורים ולהרבות באהבת חינם, וה' יתברך יראה בענינו ויחוש לגאלינו גאולה שלימה במהרה בימינו אמן. 

-------------------------

רבותינו תקנו שאחר שהתפלל כל אחד מהציבור תפילת שמונה עשרה בלחש, יחזור השליח ציבור ויתפלל שמונה עשרה בקול רם, כדי שאם יהיה בקהל מישהו שאינו בקי ואינו יודע להתפלל בעצמו, ישמע התפילה מפי השליח ציבור ויצא ידי חובתו. ויש טעם בתקנה זו גם בזמנינו. גם באמצעות חזרת השליח ציבור אנו זוכים באמירת הקדושה (נקדישך ונעריצך וכו'), וזוכים בעניית אמנים וכדומה.

ואינו יוצא ידי חובת התפילה מפי השליח ציבור, אלא מי שאינו יודע להתפלל בעצמו, אבל מי שיודע להתפלל, חייב להתפלל בעצמו.  ומי שאינו יודע להתפלל בעצמו, והוא מבין את מילות התפילה, עליו להטות אוזן להקשיב היטב לשליח ציבור ולצאת ידי חובה בתפילתו. ובזמנינו תהלות לאל יתברך, הכל יודעים לקרוא, וגם מצויים סידורי תפילה בשפות שונות, כך שאף מי שנשאו לבו לחזור בתשובה ולהתפלל, אפילו אם לא התפלל  מימיו, יוכל לעשות זאת בנקל. לכן על כל אחד ואחד להתפלל בעצמו, ואחר כך בחזרת הש"ץ אינו יוצא ידי חובתו.

כשחוזר השליח ציבור על התפילה, על הציבור להאזין לברכותיו ולכוין למשמעותן ולענות אחריהן ברוך הוא וברוך שמו ואמן. ואיסור חמור  הוא לשוחח שיחה בטלה באמצע חזרת השליח ציבור, והשח שיחה בטלה באמצע החזרה נקרא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו (לשון מרן השלחן ערוך סי' קכד). ואמרו בזוהר הקדוש (פרשת תרומה), שכל המדבר בבית הכנסת בשעה שהציבור עסוקים בשבחו של מקום הרי הוא מראה בעצמו שאין לו חלק באלהי ישראל. והביאוהו הפוסקים. וכתבו הפוסקים, שבעוון זה של שיחה בטלה בשעת החזרה נחרבו כמה בתי כנסיות (כ"כ הכל בו. והביאוהו האחרונים. ואמרו בשם הרה"ג החסיד קדוש רבי ישראל אבוחצירא "בבא סאלי", שסיבה גדולה שכמה קהלות בישראל ניצלו בימי המלחמה הגדולה, היא מפני שעמדה להם זכותם שהיו נזהרים מאד משיחה בטלה בבית הכנסת. והדברים ידועים). וראוי למנות אנשים שיהיו אחראים על שמירת השתיקה בבית הכנסת, שיעירו ויענישו ויביישו את מי ששונה וחוזר ושונה בעון זה. אשר על אלו המבלים זמנם בשיחה בטלה בבית הכנסת אמר ה' יתברך לישעיהו נביאו (פרק א), "כי תבאו לראות פני, מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי". ובודאי מרובה מידה טובה, שמי שנזהר בכבוד בית הכנסת, ונזהר שלא לדבר בשעת החזרה, והוא מכבד את ה' יתברך, גם הקדוש ברוך יכבדו ויתן שכרו מושלם. כדרך מה שנאמר (בשמואל א, ב), כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם צריך עשרה אנשים כדי לעשות חזרת השץ ט"ו סיון תשפ"ב / 14 ביוני 2022

בהחלט. אי אפשר לעשות חזרה במקום שאין שם עשרה בני אדם. 

מה הדין בנוגע ללימוד תורה בחזרת הש"ץ? כ"א אייר תשפ"א / 3 במאי 2021

אין ללמוד בשעת החזרה. תבורך,

כמה אנשים בכל הפחות אפשר להתחיל את החזרה? פעם שמעתי שצריכים להיות בכל הפחתו תישה מלבד החזן בפעם שמעתי שאפילו בשש אנשים שעונים גם אפשר אז מה ההלכה בדיוק? כ' אייר תשפ"א / 2 במאי 2021

כשהמנין מצומצם וקשה להמתין, אפשר לעשות חזרה אפילו בשישה. (מרן זצ"ל השיב לי שאפשר להתחיל חזרה במקום צורך, וכמה פוסקים היקלו כשיש שישה עונים. עיין הליכות עולם ח"א עמוד פד. והלכה ברורה סימן קכד. וילקוט יוסף ח"א עמוד רפז. וראה בש"ע (סי' נה ס"ו) וז"ל: "אם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם, או שהוא ישן, אפ"ה מצטרף עמהם". וכתב הדרישה (בסי' קכד), דמה שאמרו בסי' קכד שאם אין תשעה מכוונים קרוב להיות ברכותיו לבטלה, קרוב, ולא ממש, שהרי מבואר לעיל סי' נה שאם התחיל שליח צבור בעשרה ויצאו מקצתם גומר. והביאו להלכה האליה רבה (סי' קכד סק"ח), גם בספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת ה אות כ, דף נז), כתב, דמרן הש"ע בא להחמיר להזהיר לכתחלה, ולהגזים לכל יחיד המצטרף למנין שישמע ויכוין היטב, ולא ישיח שיחת חולין בשעת חזרת הש"צ, כיון שהוא שלא לצורך, אבל כשהוא לצורך, די ברוב עונים. וכן כתבו עוד הרבה אחרונים).

האם חובה בחזרת הש"ץ לעמוד? כ"ב חשון תש"פ / 20 בנובמבר 2019

מעיקר הדין למנהגינו, אין חיוב לעמוד בחזרת התפלה, והמחמיר תבוא עליו ברכה.

מי שמדבר בבית כנסת - עדיף שיתפלל בביתו? ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

מי שמדבר דברים בטלים בבית הכנסת, או שמפריע למתפללים בתפלה, יחזור בתשובה ויזהר שלא לעשות כן. שאם הוא מפריע לרבים, עדיף שהיה נשאר בביתו.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה