הלכה ליום שישי ט' שבט תשפ"א 22 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת פלור ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת השבוע - פרשת בא

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית". 

השבת, נקרא על שלושת המכות האחרונות בסדרת עשרת המכות שהביא ה' על פרעה ועל מצרים, על מנת שיסכימו להוציא את בני ישראל ממצרים. כמו כן היתה במכות אלו מטרה נוספת, כמו שכתבה התורה, "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים, ואת אותתי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'". וכך קבלו המצרים את מכת ארבה, חושך, ומכת בכורות, אשר היא זאת שהביאה את פרעה סופית להסכמה להוציא את בני ישראל ממצרים, עד כדי  אמירה,  "וברכתם גם אותי".

אך אם נתבונן בדברים שאומר ה' למשה לקראת מכת בכורות, נמצא דבר שצריך ביאור: ה' אומר למשה, "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות וניצלתם את מצרים". ושואל  המדרש, מדוע בקש  זאת ה' ממשה בלשון בקשה, "דבר נא"? ועונה המדרש, כדי שלא יאמר אותו צדיק, (הלא הוא אברהם אבינו), "ועבדום ועינו אותם" קיים בהם, ואילו, "ואחר כך יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם. לכן אמר ה' למשה בלשון בקשה "דבר נא".

וצריך להבין מהי המשמעות בהבנת דברי המדרש, וכי זה תלוי רק מה יאמר אברהם אבינו? הרי זו הבטחה של ה' כלפי בני ישראל, ומה זה קשור מה יאמר אברהם אבינו, וכי אם הוא לא יאמר כלום,  לא יהיה צורך לקיים הבטחה זו?

וכדי ליישב זאת, נקדים ונראה, שהרי בברית בין הבתרים נאמרו לאברהם אבינו שני דברים 1. ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. 2. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. והנה החלק הראשון התקיים בעבודת הפרך של בני ישראל במצרים, ואילו אל החלק השני של רכוש גדול, בקש ה' ליתן לישראל מרכושם של המצרים, אך ה' ברוב רחמיו על עם ישראל, ומאהבתו אותם, חס עליהם שלא יתעייפו לחינם, החליט ליתן לעם ישראל את כל הרכוש הרב של המצרים לאחר קריעת ים סוף. שהרי המצרים לקחו איתם את כל רכושם למלחמה, וכשטבעו בים, אספו בני ישראל את כל רכושם. ולכן השאיר את ישראל שיצאו ממצרים ללא משא של רכוש, ואדרבא המצרים הם שישאו את משא הרכוש בעצמם, ועם ישראל ייקחו זאת ישר לאחר קריעת ים סוף, וכל זה נעשה אך ורק לטובת עם ישראל שלא יתעייפו לחנם. אך פה נוצרה בעיה, הרי ה' הבטיח לאברהם שיצאו ברכוש גדול, והנה עתה יראה אברהם אבינו כי בניו יוצאים ממצרים ללא רכוש, ויחשוב שההבטחה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", לא התקיימה, שהרי לא ידע את הרכוש שמחכה לישראל בים סוף, וכדי למנוע מחשבה כזו אצל אברהם, בקש ה' ממשה שבני ישראל ישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות, כדי שיצאו עם רכוש מסוים ביציאתם ממצרים, ולא יראה שיוצאים ריקם, ויחשוב אברהם אבינו כי הבטחה אחת לא קוימה, ואפילו באופן זמני, לכן נאמר לשון "דבר נא", שזוהי לשון בקשה, שכל מטרתה היא שלא תהיה טרוניא לאברהם אבינו, ולא לגופו של עניין.

משל יפה על כך מובא בספר "ויאמר אברהם", (שחיברו חמיו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, רבי אברהם פטאל זצ"ל), על שתי מדינות שהיו במצב מלחמה שנים רבות, תודות למריבה על שטח אדמה מסוים, והמלחמה התקיימה ללא הכרעה. לימים בא אחד מראשי המדינות הסמוכות ואמר, עד מתי תלחמו וישפך דם נקי, אני מציע לכם שכל אחד ייקח נציג מטעמו, וילחמו שניהם בלבד, והמדינה שנציגה ינצח, תקבל את שטח המריבה, ובא לציון גואל. שמעו זאת הצדדים וקבלו את ההצעה. ואכן נקבע יום לקרב הקובע, כשכל צד בוחר לו לוחם מטעמו. ביום הגורלי התכנסו ראשי המדינות משני הצדדים באצטדיון בעיר ניטרלית, וכשניתן האות, נכנסו שני לוחמים, אחד גברתן שמן וגבוה, והשני לוחם רזה ונמוך, והחלו להלחם זה בזה, כשעל המנצח מוטל להטיל את חברו לבור שנמצא בסוף המגרש.

תוך כדי הקרב הצליח הלוחם השמן והגברתן להרים את הלוחם השני הרזה על גבו, והחל לרוץ עמו לכיוון הבור כדי לזרוק אותו שם ובכך לנצחו, אך מה הייתה הפתעת כולם כשברגע האחרון קפץ הלוחם הרזה מגב חברו ותפס בזריזות את הלוחם השמן והגברתן והטילו לבור ובכך הוכרעה המלחמה ארוכת השנים.

במסיבת הניצחון שערך המלך המנצח ללוחם, שאל אותו המלך, מדוע נתת לו להרים אותך על גבו ובכך היינו בטוחים שאנו מפסידים את המערכה, היית צריך להרימו מראש! ענה לו הלוחם בחיוך, ידעתי שאנצח אותו, אך הוא איש שמן ומלא, ואנכי איש רזה, מדוע אני אתעייף להרימו עד הבור? נתתי לו להרים אותי, וברגע המתאים והנכון קפצתי וניצחתי.

והנמשל, אף כאן נתן ה' למצרים לסחוב את כל רכושם וממונם עד ים סוף, ועם ישראל באו על המוכן וקבלו את הרכוש הגדול כפי שהובטח לאברהם אבינו, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". מכאן אנו רואים את גודל אהבתו של ה' אלינו ועד כמה הוא חפץ אך ורק בטובתנו ועלינו מוטלת העבודה לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם אמן.

שבת שלום

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

פרשת וארא בא

אורך השיעור: 00:53:26         הורד     (24.46 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. האם מותר לי להדךיק נר לעילוי נשמת סבתא שלי ביום היאארצייט. בזמן שההורים שלי עדיין בחיים? ט' שבט תשפ"א / 22 בינואר 2021

מותר בהחלט. אין בזה שום חשש. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה