הלכה ליום רביעי ז' שבט תשפ"א 20 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

שהיום יום השנה התשיעית לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

כבוד הפת

שאלה: מנהגינו, שבשבת, בעל הבית בוצע מהפת, ומאחר וסביב השלחן ישנם הרבה מסובים, כאשר בעל הבית מחלק את הפת, הוא זורק חתיכה לכל אחד ואחד מהמסובים. האם מנהג זה נכון על פי ההלכה?

תשובה: מבואר במסכת ברכות (דף מו.), שבענין הברכה על הפת (הלחם) בשבת, אין לכבד אחד מהמסובים, אלא בעל הבית בוצע בעצמו מהפת, ומחלק לבני הבית. והטעם הפשוט לכך, הוא כדי שיבצע בעין יפה. שיחלק לכל אחד מהמסובים חתיכה נאה מהפת, כמו שיעור "כזית". (ועל פי הקבלה יש טעם סוד בדבר, כמו שכתב בזהר הקדוש פרשת עקב). ולכן מה שנהגתם שבעל הבית בוצע מהפת, ומחלק לכל אחד חתיכה, הוא מנהג נכון, וכן נוהגים בכל תפוצות ישראל.

ולגבי מנהגכם שבעל הבית זורק חתיכת פת לכל אחד מהמסובים. באמת שיש לדון בזה. כי התוספות (ברכות נ:) כתבו, שזריקת פת אסורה, אפילו במקרה שהפת לא מתקלקלת כאשר זורקים אותה. משום שלגבי פת יש חומרא מיוחדת, שיש לנהוג בה בכבוד, וזריקתה נחשבת כמנהג בזיון בפת, ולכן כתבו לאסור זריקת פת בכל מקרה. וכדברי התוספות כתבו עוד רבים מרבותינו הראשונים.

ואמנם הרשב"א כתב בשם רבינו האי גאון להקל בזריקת הפת, כאשר היא אינה מתקלקלת, כשם שמותר לזרוק מאכלים אחרים כשהם אינם מתקלקלים. (ולדוגמא, מותר לזרוק סוכריות עטופות לכבוד החתן והכלה). ואין בזה חשש משום ביזוי הפת.

ולמעשה, כתב מרן השלחן ערוך (סימן קעא), שאסור לזרוק פת ממקום למקום. ואפילו אם אינו זורק את הפת למקום שיש חשש שהיא תתקלקל, מכיון שזריקה נחשבת לבזיון גדול, יותר מאשר שימוש בפת לדברים אחרים. וכמובן שעלינו לקבל את דברי מרן השלחן ערוך.

אמנם, היו מגדולי האדמורי"ם, שנהגו לזרוק את חתיכות מהפת לפני המסובים, בפרט כאשר היה השלחן ארוך מאד. ויש מהאחרונים שכתבו ללמד זכות על מנהגם. גם הגאון רבי חיים מצאנז (בהגהותיו) כתב, שמאחר ולדעת הרבה ראשונים יש להקל בדבר, ושכן המנהג, לכן יש להקל. ומכל מקום, אף הוא כתב, שבעל נפש יחוש לעצמו ולא יעשה כן.

ובפרט לגבי הפת שמברכים עליה בשבת, שכתב הפרי מגדים (עיין משנה ברורה סימן קצז  ס"ק פח), שלכל הדעות אסור לזרוק אותה, מפני שיש בזה בזיון מצוה. ולכן הנכון הוא לכל אדם ירא ה', להמנע ממנהג זה, שעומד בניגוד לפשט דברי הפוסקים, (ובפרט שהזלזול בפת עלול גם כן לגרום לעניות).

ולסיכום: בעל הבית בוצע מהפת ומחלק חתיכה נאה לכל אחד מהמסובים. ולא יזרוק את הפת לפני המסובים, אלא יעבירו להם על ידי צלחת או באופן אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש גדר ל'זריקה', האם ניתן לומר שהוא רק מד"א והלאה? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

זריקה, הכוונה שמשליך את הפת, ואפילו למרחק קצר, ובודאי שלא שייך בזה דוקא מרחק של ארבע אמות.

בס''ד - שלום הרב, בחזון עובדיה הרב פסק כהרשב''א שאם עשה מלאכה לפני שהבדיל בתפילה וכמו כן לא אמר ''ברוך המבדיל ביו קודש לחול'' אזי חוזר ומתפלל (תנאי נדבה). מה יהיה הדין אם לא אמר אתה חוננתנו ולא ברוך המבדיל .... והדליק את הנר של ההבדלה האם אמרינן דהוי מלאכה לפני ברכת הבדלה דחוזר ומתפלל או שמא מאחר שנפסק כסדר הבדלה : יין ,בשמים,נר ,הבדלה הוי חלק מההבדלה ושפיר דמי ולא יחול בכגון זה דין הרשב''א ואף שעשה מלאכת הבערה לפני ברכת המבדיל הוי חלק מתיקון חכמים ולא חוזר להתפלל. ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

נכון שכך פסק בחזון עובדיה (ח). אולם, סתם הבדלה שתיקנו חכמים, היא אחרי שמבדיל בתפילה, כמו שאמרו בפסחים (קה:). ולכן אף שתיקנו חכמים לברך על הנר, כוונתם היתה שיבדיל קודם בתפילה. ולכן אם טעה ולא הבדיל בתפילה ובירך על הנר, יחזור להתפלל בתנאי דנדבה.

ידוע מה שכתבו הפוסקים שמותר לטלטל בשבת פלאפון אם השתמש בו כשעון מעורר, כי לצורך מקומו מותר.
וראיתי שיש טענו שיש בזה זלזול השבת להשתמש בכזה מכשיר לשעון מעורר
האם באמת יש בזה זלזול ? ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

אין בזה ענין של זלזול. מה שכן, אם מדובר בטלפון יקר, יתכן ואסור לטלטלו מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה