הלכה ליום שני ב' תמוז תשע"ד 30 ביוני 2014

אלו ואלו דברי אלהים חיים – דברי מרן זצ"ל על "הגאון הגדול"

שאלה: מה הכוונה במה שאומרים על מחלוקות בין הפוסקים: "אלו ואלו דברי אלהים חיים"? הרי התורה נתנה משמים, ואם כן, או שאמר ה' למשה רבינו שכך יש לנהוג, או כך, ואיך יתכן שיהיו שני דעות אמתיות לתורה אחת?
 
תשובה: בגמרא במסכת עירובין (דף יג:) אמר רבי אבא אמר שמואל, שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותינו, והללו אומרים הלכה כמותינו, עד שיצאה בת קול מן השמים ואמרה, אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.
 
וכתב הריטב"א (מגדולי רבותינו הראשונים): שאלו רבני צרפת ז"ל, איך יתכן שיהיו שניהם דברי אלהים חיים, וזה אוסר וזה מתיר? ותירצו, שכשעלה משה רבינו למרום לקבל תורה, הראו לו על כל דבר (שתתגלע בו מחלוקת) ארבעים ותשע פנים לאיסור וארבעים ותשע פנים להיתר, ושאל משה את הקדוש ברוך הוא על זה, היאך יש לפסוק להלכה, השיב לו, שיהיה זה מסור ביד חכמי ישראל שבכל דור ודור, ותהיה הכרעת ההלכה כמותם. וסיים הריטב"א, ונכון הוא לפי הדרש, ובדרך האמת יש טעם סוד בדבר. (כלומר, הגם שביאור זה שאמרנו הוא אמיתי, בכל זאת יש בזה עומק על דרך הקבלה).
 
וכן מצאנו בגמרא במסכת גיטין (דף ז.), שהיתה מחלוקת בין חכמי ישראל, רבי יונתן ורבי אביתר, על איזה דבר, ופגש רבי אביתר את אליהו הנביא זכור לטוב, ושאל אותו מה אומר הקדוש ברוך הוא, אמר לו, כך אומר הקדוש ברוך הוא, אביתר בני כך הוא אומר, יונתן בני כך הוא אומר, ומסבירה שם הגמרא איך מתישבות שני השיטות בדבר אחד, וכביכול הקדוש ברוך הוא בעצמו משתעשע בדברי תורה של בניו חכמי ישראל.
 
כלל זה שאמרו רבותינו "אלו ואלו דברי אלהים חיים", אינו נוגע לגבי פסיקת ההלכה. שכן הלכה למעשה תמיד עלינו לנהוג כפי פסק ההלכה על פי כללי ההוראה. ולדוגמא, כלל גדול בידינו "אחרי רבים להטות", ועל כן במקום שרוב  (מוחלט) מהפוסקים נוטים לצד אחד, ופוסק אחד נוטה לצד אחר, אין אנו משגיחים כל כך בדברי אותו החכם שנשאר במיעוט ברור. והכל על פי דעתם של גדולי הפוסקים, אשר בגודלם ידעו להכריע להלכה לאמיתה של תורה.
 
והדבר ברור, שכל מה שאנו אומרים "אלו ואלו דברי אלהים חיים", כל זה דוקא במחלוקת שבין חכמים אמתיים, ובאופן שלא באה טעות לידם מאיזו סיבה, שאם לא כן, אפשר שבאה שגיאה בדברי החכם, שהרי הטעות היא מצודה פרושה לרגלי כל באי עולם, ואין איש נמלט ממנה.  
 
וכן הדבר פשוט, שכלל זה ש"אלו ואלו דברי אלהים חיים", שייך דוקא במקרה שמדובר בשני חכמים גדולים שחולקים בתורה, אבל לא כל מי שנקרא "רב", ויאמר איזה דבר היפך דעת גדולי הפוסקים, נאמר עליו שרוח ה' דיבר בו, חלילה לומר כן. וכל האומר כן, פוגע בכבוד התורה באמת.
 
ומעשה היה, שפעם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) הגיע לבית כנסת אחד בשכונת הר נוף, והנה בכניסה לבית המדרש, היתה תלויה מודעה המבשרת על "יום שכולו תורה", בהשתתפות רבנים ידועים. והנה על אחד הרבנים נכתב התואר "הגאון הגדול". ראה כן מרן זצ"ל ואמר, "הגאון הגדול"? ולאחר שהלך משם, אמר, כי מי שכותב "הגאון הגדול" על כל רב, פוגע בכבוד הגאונים באמת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם נכון גם לומר ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" לא שייך במחלוקת מציאותית, כי חייב להיות שיש צד טועה, לדוגמה במחלוקת על שיעור "כזית", הרי ברור שהיה גודל מסוים לזית ושיטה אחת צודקת (בין אם זה ה"חזון איש" בערך 30 סמ"ק ובין הגר"ח נאה בערך 20 סמ"ק ובין הרב ליאור בערך 7 סמ"ק)? ב' תמוז תשע"ד / 30 ביוני 2014

אף שהמחלוקת ביסודה תלויה במציאות, ולכן חלק מהראיות בודאי אינן נכונות לאחד הצדדים, מכל מקום אפשר שבשמים יש מקום לשני המסקנות להלכה. ולדוגמא, ודאי שהמחלוקת בנוסחאות בים הספרדים לאשכנזים, הן מחלוקות מציאותיות, כיצד תיקנו אנשי כנסת הגדולה את נוסח התפלה. ובכל זאת מבואר במקובלים שיש מקום בשמים לכל נוסח ונוסח, כי כן סובבה ההשגחה העליונה, שיתגלגלו הדברים באופן כזה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה