הלכה ליום שלישי כ' שבט תשפ"ד 30 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת אמינו, סבתינו האשה הדגולה רבת הפעלים

מרת צפורה בת רבקה ע"ה

ששבוע שעבר חל פקודת שנתה
רוח ה' תניחנה בגן עדן
נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ

הוקדש על ידי

נכדיה

דם בביצה – המציאות בזמנינו

אתמול ביארנו, שאסור לאכול דם הנמצא בביצים, ושיש אופן שדם הנמצא בביצים אוסר את כל הביצה, משום שדם הנמצא בביצה הוא תחילת ריקום האפרוח שדמו אסור.

"ספנא מארעא"
ולאור מה שנתבאר שאיסור הדם הוא מפני שזהו תחילת ריקום האפרוח, עולה השאלה, לגבי רוב הביצים הנמכרות כיום (כגון ביצי "תנובה" בארץ ישראל), על ידי המשווקים הגדולים, האם יש בהם בכלל איסור דם? משום שכידוע כמעט כל התרנגולות המטילות את הביצים הללו, סגורות בלולים מבלי אפשרות לצאת ולבא כלל, ואין שם שום תרנגול זכר, ולכן יש לשאול אם יש איסור בביצים אלו, (שצורת הטלתן נקראת בלשון חז"ל "ספנא מארעא", כאילו התרנגולת ילדה את הביצים מהעפר), שהרי בודאי דם זה אינו תחילת ריקום האפרוח.

דברי הגר"מ פיינשטיין
והגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נשאל בזה כבר בשנת התשי"ז (1957), וכתב שאף על פי שמן הדין יש להקל בביצים אלו על ידי זריקת הדם עצמו, וכל הביצה תהיה מותרת, אך מכיוון שיש לולים שמגדלים תרנגולים עם תרנגולות ביחד לצורך גידול אפרוחים (לאכילה), ולפעמים כשיש להם הרבה ביצים יותר מכפי שצריכים לצורך אפרוחים, מוכרים גם את הביצים שנולדות מזכרים עם הביצים שנולדו בלא זכרים, לכן כתב שראוי להחמיר לזרוק את כל הביצה אם נמצא בה דם (בחלמון לדעת מרן. ובכל מקום לדעת הרמ"א כפי שנתבאר בהלכה הקודמת). אך מכל מקום, מן הדין יש להקל בזה, כיון שכאמור, רוב מוחלט של הביצים אינם מופרות מזכרים, ולמיעוט רחוק כל כך אין לחוש מן הדין.

אולם הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, בשו"ת מנחת יצחק, כתב להחמיר בענין זה מן הדין ממש.

דברי מרן זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל האריך בתשובה בדין זה (בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' ב, ובח"ג יו"ד סי' נז), והעלה להקל בביצים הנמכרות בזמנינו, שדי לזרוק את הדם הנמצא בהן, אבל כל הביצה מותרת, משום שרוב מוחלט של הביצים, אינם ביצים של זכר, והדם שבתוכם אינו יכול להיות תחילת ריקום של אפרוח. ולפיכך אין להאריך בהלכות דם הנמצא בביצים, לפי שבדרך כלל בזמנינו קונים ביצים בחנויות מידי המשווקים, ודי בהוצאת הדם עצמו וכל הביצה מותרת. ודין זה נכון לדעת מרן זצ"ל, הן לספרדים והן לאשכנזים.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם "די לזרוק את הדם והביצה מותרת". מה קורה עם ביצים קשות שלא רואים את הדם ובפועל יכול להיות שיש דם ואוכלים אותו? ל' שבט תשפ"ד / 9 בפברואר 2024

ענין זה התבאר גם כן, שכל הבעיה היא כאשר בודקים את הביצה כפי שראוי לעשות כשזה אפשרי, אבל אם מבשלים ביצה, שוב לא ניתן לבדוק אותה, ואנו סומכים על הרוב שאין בהם דם.

איפה הרב עובדיה אומר שצריך לבדוק את הביצים בכל מקרה? ל' שבט תשע"ח / 15 בפברואר 2018

שו"ת יביע אומר חלק שלישי חלק יורה דעה סימן ב.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה