הלכה ליום ראשון י"ט אב תש"פ 9 באוגוסט 2020

סעודה בערב שבת

שאלה: האם מותר לאכול סעודה עם לחם אחר חצות היום ביום שישי?

תשובה: בגמרא במסכת גיטין (דף לח:) אמרו, שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת, ושתיהן נעקרו. כלומר, שתי משפחות חשובות ועשירות היו בירושלים, ושתיהן חטאו ונעקרו מן העולם. הראשונה, היתה קובעת סעודה גדולה ביום שבת בשעות הצהרים, בשעה שכל העם הולכים לבית המדרש לעסוק בתורה והרב היה יושב ודורש, והם היו יושבים ואוכלים. והשניה היתה קובעת סעודה גדולה ביום שישי, ומפני כן היו כל בני המשפחה שבעים בליל שבת, ולא היו אוכלים בעונג כראוי, ושתיהן נעקרו מן העולם.

ופירשו המפרשים, שמה שאסור לקבוע סעודה גדולה בערב שבת, הכוונה היא לסעודה שאינו רגיל לאוכלה בימות החול. וכגון מה שנהגו בכמה משפחות, שביום שישי כל בני המשפחה הנשואים מתאספים בבית הסבתא, ואוכלים מתבשיליה בסעודה גדולה. שעל ידי זה פוגעים בכבוד השבת, שלעת ערב לא יוכלו לאכול סעודה כראוי. ולכן אסור לעשות כן.

ואיסור זה נוהג במשך כל היום, ולאו דוקא מחצות היום. כלומר, אפילו אם עושים כן בשעה אחת עשרה לפני הצהרים, גם כן הדבר אסור, שעל ידי זה פוגעים בלי ספק בכבוד השבת. ובפרט בימות החורף שהימים קצרים.

אבל סעודה שרגילים לאוכלה גם בימות החול, וכגון מי שתמיד אוכל בשעה ארבע בצהרים, הרי שמותר לו לעשות כן גם בערב שבת. ומכל מקום מצוה להמנע גם מאכילה כזו, החל מהשעה התשיעית שביום. (כלומר, שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית אחת, ומהשעה התשיעית שביום, אין לאכול עוד עד הלילה). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בזו הלשון: שאף על פי שלהלכה מותר לאכול עד השקיעה, מכל מקום זהו דוקא לצורך שעה (כלומר באקראי), אבל לעשות כן תמיד, יש לאסור מתשע שעות ולמעלה, שאם לא כן, נראה כמזלזל בכבוד שבת. (חזון עובדיה ח"א עמוד לב).

וכתב המשנה ברורה (סימן רמט), שכל אדם שיודע שעל ידי זה שיאכל יהיה שבע בערב, מצוה עליו להמנע מאכילה ושתיה מרובה אפילו לפני השעה התשיעית, ובפרט בימות החורף, שהרי רואים כולם שמי שהוא שותה שתיה מרובה ביום שישי, ובפרט אם שותה יין וכדומה, וכן מי שאוכל הרבה ביום שישי, הרי על ידי זה אינו רעב בלילה, ולכן מצוה להמנע מאכילה כזו.

ולסיכום: סעודה שרגילים לאכול בימות החול, מותר לאוכלה ביום שישי. וסעודה שלא רגילים לאוכלה בימות החול, אסור לאכלה ביום שישי, ואפילו בשעה מוקדמת. ומהשעה התשיעית ביום, כלומר, כשלוש שעות לפני השקיעה, מצוה להמנע מלאכול אפילו סעודה קטנה. אבל לטעום ולאכול מעט ממאכלי השבת וכדומה, אין איסור כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה כשיש סעודת מצווה של ברית מילה ביום שישי ובעל הברית מכין סעודה לאורחים שאינם רגילים בה ביום רגיל ובכל זאת זו סעודת מצווה ביום שישי, אפילו בבוקר, כיצד יש לנהוג במקרה זה? כ"ב שבט תשע"ו / 1 בפברואר 2016

סעודת מצוה, כגון סעודת ברית מילה, מותר לעשותה בערב שבת. ומילה שלא בזמנה, בלאו הכי אסור לעשותה לפני שבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה