הלכה ליום שלישי י"ד אב תש"פ 4 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לזכות ולרפואה והצלחת וסיעתא דשמיא עבור

יעקב רבי בן פלורה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

הכניס ידו לבית הכסא

מי שנכנס לבית הכסא, (חדר השירותים), צריך ליטול את ידיו כשיצא משם, ואפילו אם לא עשה שם דבר, צריך שיטול את ידיו. והכוונה בזה, שישטוף את ידיו תחת ברז מים. ונכון שיעשה כן שלוש פעמים. אבל אין צורך בכלי.

והטעם לכך שצריך ליטול את ידיו, משום שבבית הכסא שורה רוח רעה, וכאשר אדם נכנס לבית הכסא, שורה רוח רעה על ידיו, ולכן עליו לרחצם במים, להעביר ולסלק מעליו את הרוח הרעה. (יביע אומר ח"ג סימן א, יחוה דעת ח"ג סימן א).

וכן ראינו פעם, כאשר הגיע מרן זצ"ל לביתה של אשה אחת שהיתה בודדה, ובא לשמחה בביקור בביתה החדש, והיא הראתה לו את כל חדרי ביתה, ומרן זצ"ל הסתובב בכל חדרי הבית, אך כאשר הראתה לו את חדר האמבטיה שהיה שם גם שירותים, ראינו שמרן זצ"ל לא רצה להכנס פנימה, כדי שלא יצטרך לאחר מכן לרחוץ את ידיו ולהתעכב עוד.

והנה קורה לעתים, שאדם מכניס את ידו האחת לבית הכסא, כדי לקחת משם נייר וכדומה, ועלינו להתבונן, האם רוח רעה יכולה לשרות על יד אחת? או שאולי אם הכניס יד אחת עליו ליטול את שתי ידיו?

והגאון מהרש"ם (דעת תורה סימן ד) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, אינו צריך ליטול אפילו יד אחת, כי אין הרוח רעה שורה בצורה כזו. והביא ראיה לדבריו. אולם בספר ילקוט יוסף (סימן ג עמוד תנט) צידד לדחות את ראייתו.

והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן ג) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, עליו ליטול את שתי ידיו, כי עם הכנסת יד אחת, ממילא שורה עליה רוח רעה, ומכח אותה כניסה שורה רוח רעה גם על ידו השנייה. וכן פסקו עוד כמה פוסקים. וכתבו שאין זה דומה למי שנגע בדבר מלוכלך בידו האחת, ששם אין חשש של רוח רעה, אלא ענין של נקיות בלבד, ולכן די ברחיצת יד אחת, מה שאין במי שהכניס ידו לבית הכסא, שאז רוח רעה שורה על ידיו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (שו"ת יביע אומר ח"א סימן קח אות טו) כתב, שנראה לו שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, די בכך שירחץ את אותה היד, כי הרוח רעה אינה שורה על שתי ידיו באופן כזה. וגם הוא הביא ראיות לדבריו. ומכל מקום המחמיר ליטול את שתי ידיו, תבוא עליו ברכה.

ולסיכום: הנכנס לבית הכסא, צריך ליטול ידיו. ואם הכניס יד אחת לבית הכסא, צריך ליטול את אותה היד לכל הפחות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה