הלכה ליום שלישי ב' שבט תשפ"ו 20 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לישועה עבור

דוד חיים בן איריס עדינה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

מריחת משחה בשבת

מרן בשלחן ערוך (סימן שיד סעיף יא) כתב, שאסור לקחת שעווה, ולסתום בעזרתה חור שנוצר בחבית בשבת. מפני שיש בזה איסור משום "ממרח" בשבת.

כלומר, ישנו איסור למרח דבר בשבת. ולכן גם מי שרוצה למרוח בשבת משחה על ידיו, כדי שהמשחה תהיה מרוחה היטב על גבי היד, ותגן עליו מפני התייבשות העור, הרי שאסור לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

וכן המורח על עורו קרם הגנה בשבת, כדי להגן עליו מפני נזקי השמש, אסור לו לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

עוד כתב מרן השלחן ערוך (סימן שטז), שאדם שירק על הרצפה בשבת, אסור לו לדרוך ברגליו ולמרוח את הרוק כדי שיבלע באדמה. אולם בדין זה, אין הטעם משום איסור "ממרח", אלא משום איסור "משווה גומות", שמיישר את הקרקע (האדמה) בשבת.

ולכאורה יש להבין, מדוע לא שייך בזה איסור משום "ממרח"? והסביר זאת המגן אברהם, שאיסור ממרח לא שייך אלא כאשר מורח דבר אחד על גבי השני, ורוצה שהדבר המתמרח ישאר. כמו שעווה שסותמת את החור בחבית. אבל כאשר האדם מורח דבר כדי שהוא יבלע לגמרי ויעלם, אין בזה איסור משום ממרח. ולכן לדוגמא, אדם שירק על גבי רצפה מרוצפת, והוא דורך ברגליו על הרוק כדי להבליע אותו שיעלם ולא יראו אותו אנשים אחרים, אין בדבר איסור משום ממרח בשבת.

ומכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ד או"ח סימן כז, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפד), שאם אדם לוקח משחה בשבת, ורצונו שהמשחה תבלע בגופו לגמרי, [כמו אנשים שיש להם יובש ופצעים בידיהם, ורוצים למרוח משחה, באופן שהמשחה תבלע לגמרי בעור, ולא בכדי שישאר ממנה שום רושם על ידיהם], מותר לעשות כן בשבת. וכן אדם שמורח משחה על גבו, כדי להקל מעליו את כאבי הגב, ומשחה זו עשויה באופן שהיא נבלעת לגמרי בעור האדם. הדין הוא שמותר למרוח אותה בשבת על גבי העור.

וכן תינוק, שמורחים לו משחה כדי לטפל ב"תפרחת חיתולים",והמשחה היא כזו שנבלעת לגמרי בעור, מותר להשתמש במשחה כזו בשבת, שאין בזה משום ממרח.

(אולם לגבי אדם בריא, שאינו תינוק, ההיתר שלנו הוא דוקא באופן שהתחיל להשתמש במשחה לפני שבת, לדוגמא ביום שישי, שאם לא כן יש כאן שאלה של "רפואה בשבת", שהוא איסור נפרד שלא נדון בו כעת).

ותינוק הסובל מ"תפרחת", ויש צורך למרוח על עורו משחה, באופן שהמשחה לא תבלע בעור, אלא תהיה מונחת עליו כדי להגן עליו. כתבו כמה אחרונים שיש להניח "נקודות" של משחה על עורו, שימרחו מאליהם על ידי החיתול, אבל אין למרוח את המשחה ביד בצורה מכוונת וישרה כפי שעושים בימות החול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לטלטל קרם פנים או ידים בשבת
וכן מברשת שיער לבנות עדות המזרח כ"ז טבת תשפ"ג / 20 בינואר 2023

קרם פנים וכדומה הוא מוקצה. מברשת שיער דינה ככלי שמלאכתו לאיסור, שאם צריכים אותה לאיזה שימוש מותר, או כדי לפנות אותה כי צריכים את מקומה, מותר לטלטלה. 

1. האם מותר למרוח שמן בפנים ובידיים בשבת, לשם הנאה?
2. האם מותר להשתמש במשחת שיניים רגילה בשבת? י' תמוז תשפ"ב / 9 ביולי 2022

אדם בריא שסך בשמן להנאתו, מותר לו לסוך בשבת. (כף החיים סימן שכז אות ג, הליכות עולם ח"ד עמוד ר).

מותר להשתמש במשחת שיניים בשבת. 

לגבי פסק ההלכה שהרב כתב בו שמותר למרוח קרם ידיים אם רוצה שיבלע לגמרי בתוך העור , וכך זה לא ממרח - איך יתכן שאין פה איסור ממרח, הרי קרם לחות שמים אותו על מנת שיסתיר את היובש בידיים. משום הלחות שיש בו שנשארת לאחר המריחה ועושה מראה חלק.. האם באמת אין בזה איסור ממרח? א' תמוז תש"פ / 23 ביוני 2020

אתה צודק בהחלט. אם הכוונה היא שתשאר לחות על גבי היד, ולא רק תהיה ספוגה בעור, הדבר אסור בהחלט. ויש בזה איסור חמור בשבת. אנו כתבנו להקל רק באופן שרוצה שכל הקרם יבלע ביד. והדבר מצוי, לדוגמא אדם לפני אירוע, כשיש לו יובש ביד, אינו מעוניין שישאר לו קרם על גבי היד, כי הדבר יגרום לו אי נעימות כשילחץ את ידיהם של אנשים, ולכן מספיג את הקרם היטב בעורו. ולזה היתה כוונתינו.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה