הלכה ליום שני י"ב חשון תשפ"ב 18 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימנו האהובה

לולו בת אבה ז"ל

אשת חסד, אשר נלקחה לבית עולמה לאחר ייסורים רבים. זכתה לגדל דורות רבים,ובהם תלמידי חכמים.
נפשה בטוב תלין וזרעה יירש ארץ. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הנבטת גרעין אבוקדו וברכת גידולי מים

שאלה: מהי ברכת ירקות שאינם גדלים באדמה, אלא על גבי מים, וכן האם מותר לזרוע גידולי מים בשביעית?

תשובה:
ברכת כמהין ופטריות
במשנה במסכת ברכות (דף מ:) שנינו, על דבר שאין גידולו מן הארץ מברך, "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא אמרו, על כמהין (טרפש, כמי'ה) ופטריות אומר, שהכל נהיה בדברו. וטעם הדבר שאין אנו מברכים על פטריות בורא פרי האדמה, לפי שאין עיקר יניקתן של הפטריות מן הקרקע, אלא מן האויר, ולכן אי אפשר לומר עליהן, בורא פרי ה"אדמה", שהרי אינן מפרי האדמה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ה"ח) ורבינו הטור ומרן השלחן ערוך (ריש סימן רד).

ומכאן נבא לדון בשאלתינו, שבהיות וגידולי המים המצויים בזמנינו (כגון נבטים סיניים וכדומה) אינם גדלים מן האדמה, אלא כל יניקתם היא מן המים, אין לברך עליהם בורא פרי האדמה, אלא שהכל נהיה בדברו.

ולפיכך פסק מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שעל גידולי מים יש לברך "שהכל נהיה בדברו".  ומכל מקום, אם יש ספק בדבר, אם הגידולים גדלים על מים או באדמה, אזי יש ללכת על פי הרוב, שאם רוב אותו המין גדל באדמה, ברכתו האדמה, ואם רוב המים גדל על מים, כגון נבטים, יש לברך עליו שהכל.  

גידולי מים בשנת השמיטה
ולכאורה גם לענין שנת השמיטה, יש להקל אפילו לזרוע בשנת השמיטה גידולים כאלה שאינם גדלים באדמה.

ובאמת שכבר דן בזה הגאון רבי יונה נבון בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) ופסק, שאסור לזרוע בשביעית בתוך צלוחית מים עם מעט עפר, משום שדינו כזורע בעציץ בשביעית, שאסור, אף על פי שאינו יונק מן הקרקע ממש.

אולם בנדון שלפנינו שאין שם אפילו מעט עפר, נראה שגם הוא יודה שאין איסור לזרוע באופן כזה בשביעית. וכן פסק למעשה הגאון החזון איש, שמותר לזרוע בשביעית בעציצים של מים, שלא אסרה תורה אלא זריעה כדרכה בעפר, שיש עליו תורת קרקע, כמו שנאמר "שדך" לא תזרע,  אבל זריעה במים בלבד, אין עליה לא תורת קרקע ולא תורת ארץ.

ואף שיש רבים המחמירים בזה, מכל מקום הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו (שביעית עמוד ש) האריך לדחות דבריהם. וכן פסק לגבי גרעין אבוקדו, שיש הנועצים בו קסמים, ומניחים אותו על גבי מים, והוא מצמיח עלים נאים, שאין בדבר איסור לעשותו בשנת השמיטה, מאחר ואין זו ארץ. ובאמת שבלאו הכי יש להקל בזה בבתים, כמו שביארנו כבר, שבעציץ שאינו נקוב בבית, מותר אפילו לזרוע בעפר בשביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי עציץ נקוב שבבית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

עציץ שבבית בקרקע מרוצפת, להלכה בלאו הכי דינו כעציץ שאינו נקוב.

ומה בדין עציץ נקוב שיש מתחתיו צלחת פלסטיק? (בבית, או במעקה שבחצר) ט"ז חשון תשע"ה / 9 בנובמבר 2014

כשיש תחתיו צלחת נחשב לעציץ שאינו נקוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה