הלכה ליום רביעי ה' אייר תש"פ 29 באפריל 2020

בית כנסת שמתפללים מהר – עיון תפילה

היום הוא יום העצמאות, ולקריאת דברי מרן זצ"ל בענין זה ראה בקישור.
-------------------

שאלה: בבית הכנסת הסמוך לביתי, מתפללים במהירות, ואיני יכול לכוין שם בתפלה כראוי. ויש בית כנסת נוסף, ששם מתפללים יותר לאט, ושם אוכל לכוין בתפלה, אבל אאלץ לצאת לפני סיום התפלה כדי להגיע לעבודתי. היכן כדאי לי להתפלל?

תשובה: כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הובא בספר תפלה בציבור עמוד רנ), שמי שיש לו אפשרות להתפלל בבית כנסת רציני, שמתפללים שם לאט יותר, והוא יכול לכוין שם בתפלתו, אבל מחמת כן יאלץ לצאת מוקדם מן התפלה לעבודתו, כדאי לו להתפלל באותו בית כנסת שמתפללים שם לאט. "כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".

והוסיף כי ראוי לעשות כן, אפילו אם על ידי זה לא ישמע קריאת התורה בימי שני וחמישי. אך עליו לדאוג לכך ששאר המתפללים יבינו מדוע הוא יוצא מוקדם, שלא יחשדוהו שהוא מזלזל ובורח מבית הכנסת. וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (סימן צח – קא).

אף על פי שעל האדם לבטוח בה' יתברך, מכל מקום אין זה נכון שהאדם יחשוב בעצמו, שמאחר והתפלל בכוונה לפני ה', בודאי תענה בקשתו. כי אדרבה, על ידי מחשבה זו, מזכירים בשמים את עוונותיו, שבודקים היטב אם באמת הוא ראוי שתענה תפלתו, שהרי הוא בטוח כל כך בזכויותיו. (ראש השנה טז:). וזהו שנקרא "עיון תפלה".

ובגמרא במסכת ברכות (לב:) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל המעיין בתפלתו, סוף הוא בא לידי כאב לב. כלומר, אדם שמאריך בתפלה, ומחמת כן הוא בטוח שתענה בקשתו, לבסוף הוא עלול לראות שתפלתו לא נענתה, ועל ידי זה מגיע לידי כאב לב. (והתרופה לזה, שיעסוק בתורה).

וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן צח), שצריך שיחשוב בלבו, מי אני שיש לי את הזכות לבוא לפני מלך מלכי המלכים לבקש מאתו איזה דבר? אם לא שאני נשען על רוב חסדיו שמתנהג בהם עם בריותיו, וכמו שנאמר "וחנותי את אשר אחון", ופירש רבותינו (בברכות ז.), אף על פי שאינו הגון, "וריחמתי את אשר ארחם", אף על פי שאינו כדאי. ועל ידי כך תתקבל תפלתו ברצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה