הלכה ליום רביעי ו' כסלו תשפ"ג 30 בנובמבר 2022

שימוש בבושם בשבת

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת בבושם העשוי לריח טוב, בבשר האדם ובבגדים?

תשובה: בגמרא במסכת ביצה (כג.) רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו (אמרו שניהם), אסור לכוף (להפוך) כוס עם בושם על גבי בגדים בשבת, מפני שיש בזה איסור "הולדת ריח בבגדים". וכבר ביארנו בעבר את שורש איסור מוליד, שהוא איסור "יצירת דבר חדש בשבת", והכנסת הריח בבגד, נחשבת כיצירת דבר חדש הנותן ריח. (ובלשון הגמרא: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור, מאי טעמא? משום דקא מוליד ריחא. ופירש רש"י, "סחופי כסא אשראי", כפיית כוס מבושם על שיראים של מלבוש כדי להכניס בו ריח הבושם שבכוס, אסור, משום שהוא מוליד ריח בבגדיו. ומבואר אם כן בגמרא שאין לבשם בשבת בגדים, מחמת איסור "מוליד").

ומרן הבית יוסף הביא את הדין הזה להלכה. וכן פסק הרמ"א בהגהתו (סי' תקיא). וכן המנהג להחמיר בזה כדעת כמה מן הראשונים שהביאו דין זה להלכה.

ומכאן למד הטורי זהב, שאסור לכהנים הנושאים את כפיהם בשבת או ביום טוב לרחוץ ידיהם במים שנתנו בהם מי ורדים (הנותנים ריח טוב), מפני שמולידים ריח בידיהם.

אולם הגאון בעל "חכם צבי" (אביו של היעב"ץ, היה גדול מגדולי אשכנז, שלמד בצעירותו אצל חכמי טורקיה, ומחמת כן תמיד היה בקשר איתם. ועל כן נקרא שמו "חכם צבי" כדרך הספרדים שקוראים לרב "חכם". ופעם ששאלוהו על כך שמעדיף את כינוי הספרדים על פני כינוי האשכנזים, השיב במליצה, כי הוא אוהב את ה"חכמה" המחיה את בעליה (יומא פג:), אבל שונא הוא את ה"רבנות", המקברת את בעליה (פסחים פז:) וספרו נקרא על שמו שו"ת חכם צבי), הוכיח להתיר להשתמש בבושם לגוף האדם בשבת, מהמשנה במסכת שבת (קיא.) ששם שנינו: "בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן בשבת". והלא שמן ורד נותן ריח טוב בגוף האדם, ואף על פי כן מותר לסוך בו בשבת. והביאו לזה עוד ראיות להתיר כמה מגדולי הפוסקים, כי יש חילוק בין נתינת בושם בבגדים לנתינת בושם על גוף האדם, שנתינת הבושם על הבגדים עשויה יותר להשאר שם לאורך זמן, ועל כן יש בזה איסור מוליד, מה שאין כן נתינת הבושם על הגוף, שאינה עשויה להחזיק ימים רבים, כי בדרך כלל אחרי זמן מה מתנדף הריח ואיננו, על כן לא גזרו בזה איסור משום מוליד.

לכן להלכה, אף על פי שאסור לשים בשבת בושם על גבי בגדים או על גבי מצעים וכדומה, מכל מקום מותר לשים בשבת בושם על גוף האדם. והוא הדין שמותר להשתמש בשבת ב"דאודורנט" וכן כל כיוצא בזה, מפני שנתינת הריח בגוף האדם אינה עשויה לזמן ארוך, כי היא עתידה להתנדף במהרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי ריסוס על הבגדים לפני השבת? או האם מותר להתיז באוויר וללכת לתוך ה"הריח"? כ"ד כסלו תשפ"ג / 18 בדצמבר 2022

לרסס באויר מותר כשאינו מתכוין שיקלט הריח בבגדים. לרסס לפני שבת כמובן שמותר.

שלום הרב
האם מותר לשים בושם על השערות או בית השחי בשבת? האם זה כמו בגד או בשר? אם אם אפשר לקבל מקורות. תודה י' כסלו תשפ"ג / 4 בדצמבר 2022

יש מחמירים ומחשיבים שיער כמו בגד, אבל מעיקר הדין המיקלים יש להם על מה לסמוך. עיין יביע אומר ח"ו סימן לא).

בפירוט התשובה מצוין כי "והוא הדין שמותר להשתמש בשבת ב"דאודורנט" וכן כל כיוצא בזה,". הכוונה ודאי רק לדאודורנט התזה  (ספריי), שכן יש גם  דאודורנטים מוצקים למריחה. כ"ג אב תשע"ז / 15 באוגוסט 2017

אמנם מסתבר, שאם מדובר בדאודורנט שהוא כמו סבון, והוא נמרח על העור בצורה שווה, ורוצים שישאר על גבי העור, אז אין להשתמש בו בשבת. וכן דאודורנט שעשוי מג'ל. תודה על ההערה,

לגבי ה-"דאודורנט", האם יש הבדל בין תרסיס (ספריי) לבין "דאודורנט" רגיל שבה באופן מוצק לגבי שבת? י"ח אב תשע"ז / 10 באוגוסט 2017

בדאודורנט מוצק, שנמרח ונשאר על העור, אין להקל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה