הלכה ליום רביעי י"א טבת תש"פ 8 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

תמר בת מוניק ז"ל

שהיום יום אזכרתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

תחבורה ציבורית בשבת - "וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ - אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי"

שאלה: מדוע הרבנים מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת? הרי בלאו הכי יש חילולי שבת?

תשובה: בענין זה יש הרבה מה להשיב. מלבד מה שעל ידי חילולי שבת המוניים, הולכת השבת ומתחללת עוד ועוד, ודבר זה מביא בלי ספק לחילולי שבת נוספים, ולעקירת האמונה בשבת קודש מלב העם, עוד יש לדבר זה משמעויות נרחבות. ואנו רק נצטט מתוך הדברים שאמר מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בשנת התשמ"ה (1985), לאחר שביום שלישי, כ"ב סיון באותה השנה, אירע "אסון הבונים",  כאשר התנגשה רכבת עם אוטובוס שהוביל לטיול תלמידים ותלמידות מבית הספר "ברנר" בפתח תקוה, ונהרגו שם עשרים ושלושה תלמידים ותלמידות, ימים ספורים לפני חגיגות הבר מצוה שלהם.

בתקשורת נשמעו אז קולותיהם של רבים, שבין השאר הביעו תרעומת "על מה עשה ה' ככה". גם במהלך ההלוייה, נשא דברים אחד המשתתפים ואמר "כי הילדים מתו בחמתו הסדוקה של המוות". באותם הימים, נערכה עצרת התעוררות ברחוב "עזרא" בירושלים, ובה נשא דברים מרן רבינו זצ"ל, אשר האזין רוב קשב לרחשי הציבור באותם הימים, ובתוך דבריו נשא דברי נחמה והתעוררות באהבה וברוב חיבה כדרכו. אך עם זאת לא נמנע מלהביע את מחאתו האמיצה, להשמיע דבר ה' ברמה גם כאשר נתקל הדבר בתגובות קשות ביותר מצד התקשורת החילונית. אך ללומדי הלכה יומית, שהאמונה בה' תקועה בלבותינו, נוכל להבין עד היכן הדברים מגיעים. ואלו היו דברי מרן זצ"ל:

נאמר, "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים - וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ". הקוצים, אלו המורים והמורות מחללי שבת וכופרים. אבל נאכל גם גדיש! אלו ילדים שעדיין לא הגיעו למצוות ואין להם חטא! על מה עשה ה' ככה? על ביטול תינוקות של בית רבן מן התורה!

אך אבוי לנו, כי עליהם נאמר: "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ"! בהלויית התלמידים בפתח תקוה, עמד שר החינוך והספיד, עמד ראש העיר של פתח תקוה והספיד, וכולם מתחמקים מלדבר על סיבת האסון הכבד והנורא הזה. בשעה שההורים והמשפחות וחבריהם לכיתות בוכים ומתאבלים, ואין צידוק הדין! רק כאילו תרעומת (כעס) נשמעת מפיהם: עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה?

אולם הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא! עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה?! זה ראש העיר של פתח תקוה (שהיה ראש העיר באותם ימים), שפתח בפורענות של חילולי השבת בפרהסיא, ובבזיון גדול של רבני העיר פתח תקוה ועמהם אלפי יראים ושלמים מהעיר פתח תקוה שיצאו להפגין נגד חילולי השבת, ושיסה בהם ראש העיר שוטרים רשעים שהכו בהם וביזו אותם וסחבו אותם למאסר ומשפט.

ומראש העיר הזה, לומדים גם אחרים לקלקל כמותו. לבזות את השבת. וחומת השבת הולכת ונפרצת לדאבון לב! אף ראש העיר של אשקלון, שמתיימר להיות דתי, פתח בריכה מעורבת לאנשים ונשים יחדיו, וציוה גם להפעילה בשבת. כתבתי לו מכתב מלא מוסר השכל בדרכי נועם, לבל יעשה כן, ואפילו תשובה לא טרח להשיב לי! זה שקורא את עצמו "דתי"! ומה יעשו איזובי קיר?!

על לוחות בית הספר תלויים דברי נאצה שכתבו התלמידים הללו עם התלמידות, כי אם המורים סוררים ומורים, מה יעשה אותו הבן ולא יחטא? הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ!

נאמר בתורה: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה, נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל. וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל" וכו'. כאשר לא נודע איזה עון גרם למיתת אדם מישראל, אז מודדים אל הערים אשר סביבות החלל. והיה העיר הקרובה אל החלל, זוהי פתח תקוה, שנתפרסמה בחילולי השבת על ידי ראש העיר, והוא עוד בא להספיד את הנערים אשר הוא גרם למותם! וכדי בזיון וקצף!

את דבריו היוצאים מן הלב סיים מרן בהבעת תקותו: הלואי שלא יהיו קרבנות חינם, וישימו לב ההורים והשארית הנמצאה, לחנך את בניהם בבתי ספר דתיים עם מורים יראי שמים. וכן הביע את רצונו, שבכל בתי הספר יפתחו את היום לכל הפחות בקריאת פסוק "שמע ישראל". לדאבון הלב, גם בקשתו זו של מרן זצ"ל סורבה על ידי שר החינוך, באמרו למרן זצ"ל כי הוא מפחד שישמיצו אותו משום "כפיה דתית". כך סיים מרן את דבריו בקול בכי, באמרו, איך יתכן כי מליון ילדים במדינת ישראל אינם אומרים וגם אינם יודעים אפילו פסוק שמע ישראל? אוי לנו שכך עלתה בימינו!

שאלות ותשובות על ההלכה

השוטרים רשעים? י"ב טבת תש"פ / 9 בינואר 2020

היום גם שוטרים רשעים. יש צדיקים ויש רשעים. אך אותם שהכו את הרבנים, היו רשעים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה