הלכה ליום רביעי י"א טבת תש"פ 8 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

תמר בת מוניק ז"ל

שהיום יום אזכרתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

תחבורה ציבורית בשבת - "וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ - אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי"

שאלה: מדוע הרבנים מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת? הרי בלאו הכי יש חילולי שבת?

תשובה: בענין זה יש הרבה מה להשיב. מלבד מה שעל ידי חילולי שבת המוניים, הולכת השבת ומתחללת עוד ועוד, ודבר זה מביא בלי ספק לחילולי שבת נוספים, ולעקירת האמונה בשבת קודש מלב העם, עוד יש לדבר זה משמעויות נרחבות. ואנו רק נצטט מתוך הדברים שאמר מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בשנת התשמ"ה (1985), לאחר שביום שלישי, כ"ב סיון באותה השנה, אירע "אסון הבונים",  כאשר התנגשה רכבת עם אוטובוס שהוביל לטיול תלמידים ותלמידות מבית הספר "ברנר" בפתח תקוה, ונהרגו שם עשרים ושלושה תלמידים ותלמידות, ימים ספורים לפני חגיגות הבר מצוה שלהם.

בתקשורת נשמעו אז קולותיהם של רבים, שבין השאר הביעו תרעומת "על מה עשה ה' ככה". גם במהלך ההלוייה, נשא דברים אחד המשתתפים ואמר "כי הילדים מתו בחמתו הסדוקה של המוות". באותם הימים, נערכה עצרת התעוררות ברחוב "עזרא" בירושלים, ובה נשא דברים מרן רבינו זצ"ל, אשר האזין רוב קשב לרחשי הציבור באותם הימים, ובתוך דבריו נשא דברי נחמה והתעוררות באהבה וברוב חיבה כדרכו. אך עם זאת לא נמנע מלהביע את מחאתו האמיצה, להשמיע דבר ה' ברמה גם כאשר נתקל הדבר בתגובות קשות ביותר מצד התקשורת החילונית. אך ללומדי הלכה יומית, שהאמונה בה' תקועה בלבותינו, נוכל להבין עד היכן הדברים מגיעים. ואלו היו דברי מרן זצ"ל:

נאמר, "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים - וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ". הקוצים, אלו המורים והמורות מחללי שבת וכופרים. אבל נאכל גם גדיש! אלו ילדים שעדיין לא הגיעו למצוות ואין להם חטא! על מה עשה ה' ככה? על ביטול תינוקות של בית רבן מן התורה!

אך אבוי לנו, כי עליהם נאמר: "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ"! בהלויית התלמידים בפתח תקוה, עמד שר החינוך והספיד, עמד ראש העיר של פתח תקוה והספיד, וכולם מתחמקים מלדבר על סיבת האסון הכבד והנורא הזה. בשעה שההורים והמשפחות וחבריהם לכיתות בוכים ומתאבלים, ואין צידוק הדין! רק כאילו תרעומת (כעס) נשמעת מפיהם: עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה?

אולם הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא! עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה?! זה ראש העיר של פתח תקוה (שהיה ראש העיר באותם ימים), שפתח בפורענות של חילולי השבת בפרהסיא, ובבזיון גדול של רבני העיר פתח תקוה ועמהם אלפי יראים ושלמים מהעיר פתח תקוה שיצאו להפגין נגד חילולי השבת, ושיסה בהם ראש העיר שוטרים רשעים שהכו בהם וביזו אותם וסחבו אותם למאסר ומשפט.

ומראש העיר הזה, לומדים גם אחרים לקלקל כמותו. לבזות את השבת. וחומת השבת הולכת ונפרצת לדאבון לב! אף ראש העיר של אשקלון, שמתיימר להיות דתי, פתח בריכה מעורבת לאנשים ונשים יחדיו, וציוה גם להפעילה בשבת. כתבתי לו מכתב מלא מוסר השכל בדרכי נועם, לבל יעשה כן, ואפילו תשובה לא טרח להשיב לי! זה שקורא את עצמו "דתי"! ומה יעשו איזובי קיר?!

על לוחות בית הספר תלויים דברי נאצה שכתבו התלמידים הללו עם התלמידות, כי אם המורים סוררים ומורים, מה יעשה אותו הבן ולא יחטא? הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ!

נאמר בתורה: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה, נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל. וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל" וכו'. כאשר לא נודע איזה עון גרם למיתת אדם מישראל, אז מודדים אל הערים אשר סביבות החלל. והיה העיר הקרובה אל החלל, זוהי פתח תקוה, שנתפרסמה בחילולי השבת על ידי ראש העיר, והוא עוד בא להספיד את הנערים אשר הוא גרם למותם! וכדי בזיון וקצף!

את דבריו היוצאים מן הלב סיים מרן בהבעת תקותו: הלואי שלא יהיו קרבנות חינם, וישימו לב ההורים והשארית הנמצאה, לחנך את בניהם בבתי ספר דתיים עם מורים יראי שמים. וכן הביע את רצונו, שבכל בתי הספר יפתחו את היום לכל הפחות בקריאת פסוק "שמע ישראל". לדאבון הלב, גם בקשתו זו של מרן זצ"ל סורבה על ידי שר החינוך, באמרו למרן זצ"ל כי הוא מפחד שישמיצו אותו משום "כפיה דתית". כך סיים מרן את דבריו בקול בכי, באמרו, איך יתכן כי מליון ילדים במדינת ישראל אינם אומרים וגם אינם יודעים אפילו פסוק שמע ישראל? אוי לנו שכך עלתה בימינו!

שאלות ותשובות על ההלכה

השוטרים רשעים? י"ב טבת תש"פ / 9 בינואר 2020

היום גם שוטרים רשעים. יש צדיקים ויש רשעים. אך אותם שהכו את הרבנים, היו רשעים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה