תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, כי ראוי לכל ירא שמים, אם הוא ער בזמן חצות הלילה, שיקרא נוסח "תיקון חצות" המופיע בסידורים ומתוקן על פי דברי רבינו האר"י. וכתבנו שהתפילה על חרבן הבית בזמן זה, והתפלה בכלל בזמן זה, היא ראויה ומקובלת ביותר.
ולענין אמירת תיקון חצות על ידי נשים, כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וישלח), שאין הנשים קוראות תיקון חצות. וזאת על פי דבריו בתשובתו שבספר רב פעלים (ח"א, סוד ישרים ס"ט), ושכן השיב לו הגאון רבי אליהו מני, רבה של חברון, שלא ראינו ולא שמענו שאשה אומרת תיקון חצות. והוסיף טעמים בזה על פי דברי המקובלים, ובכלל דבריו כתב, שיש חסרון במה שאשה תקרא תיקון חצות, מפני שהתיקון רובו ככולו הוא פסוקים שבמקרא, ואין לקרוא מקרא בלילה (כלומר תנ"ך, אין קוראים בלילה), ואף על פי שאנשים קוראים תיקון חצות, זאת מפני שיש חילוק בינם לבין הנשים לענין זה.
אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כתב לדחות את דבריו, מפני שכל שיש צורך השעה בקריאת הפסוקים, כמו תיקון חצות שיש לאמרו דוקא בזמן חצות הלילה, אין בזה משום חשש של קריאת מקרא בלילה כלל. לא לאנשים ולא לנשים. ובפרט כאשר קוראים את התהלים בדרך תפילה ותחנה ולא בדרך לימוד, שאז מעיקר הדין יש להקל לומר באופן כזה פסוקי מקרא בלילה, כמו שביארנו כבר במקום אחר.
ועל כן למעשה, אף הנשים ראוי ונכון להן לומר תיקון חצות בכל לילה כשהן ערות בזמן חצות הלילה, ואל להן להמנע ממנהג יקר כזה, ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים ועתידין להגאל מן הגלות הזו.
וכבר הזכרנו בהלכה הקודמת, שבשנת השמיטה, אין לומר אלא תיקון לאה, אבל נוסח תיקון רחל המופיע בסדורים אין לאמרו בשנה כזו. (והשנה, תשפ"ב, היא שנת שמיטה). ובשבתות וימים טובים אין לומר תיקון חצות, וכמו שמבואר בסידורים.
ולסיכום: רבותינו המקובלים הפליגו הרבה במעלת אמירת תיקון חצות, ומנהג רבותינו הספרדים בכל מקום שהם לומר תיקון חצות ברגש נכון ובכוונה רבה, לעורר רחמי ה' יתברך עלינו, שישוב וירחמנו ויבנה לנו את בית חיינו, ומעפר ענינו יקימינו. ואף הנשים הצדקניות נוהגות במנהג זה. וכל המיצר על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.