הלכה ליום שישי כ"ה סיון תשע"ט 28 ביוני 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ילד קטן – חייל מגיל עשרים – הרבנות מקברת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לומר לילד קטן שידליק את האור בשבת?

תשובה: נאמר בתורה "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך", ואמרו במכילתא, אלו בניו ובנותיו הקטנים. כלומר, הזהירה התורה שלא יאמר אדם לבנו או בתו הקטנים לעשות מלאכה בשבת. וכן שנינו במשנה (שבת קכא.), שאם ילד קטן בא לכבות אש בשבת, לא מאפשרים לו לעשות כן, מפני שההורים מצווים על כך שילדיהם ישבתו בשבת כמו אנשים מבוגרים. ולכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה ח"ד עמוד קיט), שאסור לומר לילד קטן לחלוב בהמה בשבת, שכשם שאסור לאדם לחלוב בשבת, כמו כן אסור לו לומר לילד קטן לעשות זאת בשבת.

 

שאלה: מדוע בצבא על פי התורה, החיילים מתגייסים רק מגיל עשרים?

תשובה: נאמר בתורה (בתחילת ספר במדבר), "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא". ופירש ה"כלי יקר", שהטעם שהתורה לא מאפשרת לצעיר בן שמונה עשרה שנה ללכת לצבא, היא משום ש"לא בגבורת איש יחפוץ ה'", כלומר, ההצלחה במלחמה מצדם של עם ישראל אינה תלויה רק בגבורתו של הלוחם, אלא בעיקר תלוי הדבר בזכותו של הלוחם, שיהיו לו זכויות רבות, ומאחר ולאחר גיל עשרים יש לאדם אחריות רבה יותר על מעשיו, אז הוא מדקדק יותר שלא יחטא. וכמו שנאמר "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'". אמנם גם על פי תורתינו הקדושה צריך שיהיה לעם ישראל צבא, אך אין להסתפק רק בכוחו וגבורתו, אלא בעיקר יש להשתדל שיהיו הלוחמים יראי שמים, שאז בודאי יצליחו במלחמתם. ולכן כאשר הכשילו את חיילי צבא הגנה לישראל בכמה עבירות (בשנת התשי"ב – 1952), אמר מרן זצ"ל: "סיפרו לי כמה מתלמידי שהוכרחו לעבודת הצבא, איזה צער גדול סובלים בשביל לקיים מצות ה', להתפלל או לברך ברכת המזון, או להבדל ממאכלות אסורות. וכמו שאמרו (סנהדרין צז.), כל מי שסר מרע משתולל על הבריות. ומפקדיהם בצבא רועצים ורוצצים אותם בחזקה, חוטאים ומחטיאים. האם יש לנו תקוה כי נצליח על ידי צבא כזה, והם ילחמו מלחמותינו? אין לנו לישען אלא על אבינו שבשמים! שיחזיר פושעי ישראל למוטב, על ידי ראותם נסים גלויים, שידוע כי כל הנסים שאירעו לאבותינו במצרים הם הכנה אל הנסים העתידים לבא במהרה בימינו אמן".

 

שאלה: אם "הרבנות מקברת את בעליה", מדוע יש תלמידי חכמים שמתמנים לרבנות?

תשובה: בגמרא בסנהדרין (צב.) אמר רבי אלעזר, לעולם הוי קבל וקיים. כלומר, לעולם תסתתר, ואל תתפרסם בתור רב, כדי שתחיה. וכן בפסחים (פז:), אמר רבי יוחנן, אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה. ומכאן שהרבנות גורמת נזק לבעליה. אולם מצד שני, לולי הרבנים, היו ישראל נטמעים בין האומות והיתה משתכחת מהם התורה הקדושה חס ושלום. לכן יש שקבלו עליהם רבנות, אף שהיו חסידים וצדיקים. ובגמרא (שם דף יד.) מובא, שרבי זירא היה מסתתר מהבריות, כדי שלא יסמכוהו כמורה הוראות לרבים וימנוהו כרב ודיין בישראל, עד ששמע רבי זירא, שאמר רבי אלעזר, "אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלים לו על כל עוונותיו", ומיד הסכים לקבל סמיכה ולהתמנות כרב. וכאשר סמכו את רבי זירא כמורה הוראות בישראל, היו שרים לו שיר שהיו רגילים לשיר לכלות מיוחדות, "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן", כלומר, היו משבחים את הכלה, שגם בלי כחל ושרק ופירכוס, שהם עניני איפור וסירוק, בכל זאת היא יעלת חן, כמו כן רבי זירא, שאפילו שלא יוסיפו לשבח אותו, ואפילו שלא יעשו דבר כדי לפרסם גדולתו, הרי הוא ניכר ממילא שהוא מלא וגדוש בתורה וביראה. אשרי הדור שהיה רבי זירא חי בימיו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה