הלכה ליום חמישי כ"ה אייר תשע"ט 30 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ר' מוראד בן שרה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

דינים בתפילת התשלומין

ביארנו, שאדם ששכח ולא התפלל תפילה אחת, עליו להשלים אותה, שלאחר שיתפלל את התפילה הבאה אחריה, יחזור להתפלל שוב את "תפילת העמידה", כדי להשלים את התפילה ששכח. וזו היא שנקראת "תפילת התשלומין".

איזו תפילה להקדים?
הבא להתפלל תפילת תשלומין, צריך להקדים תחילה התפילה ששייכת באותו הזמן, ואחר כך יתפלל התפילה השניה שהיא לשם תשלומין, וכגון אם לא התפלל שחרית, ומתפלל פעמיים מנחה, צריך שתהיה התפילה הראשונה לשם מנחה, והשניה לשם שחרית, דהיינו שיכוון כך שתפילה זו היא לשם תפילת מנחה, וזו לשם תפילת שחרית.

ואם הפך ביניהן, אפילו במחשבה בלבד, ואפילו בשוגג, והתפלל הראשונה לשם תשלומי שחרית והשניה לשם מנחה, לא יצא ידי חובת תשלומי שחרית, וצריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית לתשלומי שחרית.

ומכל מקום כשהפך ביניהן במחשבה בלבד, טוב שקודם שיחזור ויתפלל התשלומין יעשה תנאי של נדבה ויאמר: "אם אני חייב לחזור, תהיה זו לחובת התפילה, ואם איני חייב לחזור, תהיה תפילה זו תפילת נדבה". ואם התפלל שתי תפילות בסתם, בלא שיחשוב איזה מהם לתפילת החובה ואיזו מהן לתפילת התשלומין, יצא ידי חובה.

ואף על פי שביארנו שאין להתפלל תפלת נדבה בזמן הזה, מכל מקום במקרה שיש צורך חיוני בדבר, כגון באופן שלפנינו, רשאים להתפלל תפלה "על תנאי נדבה".

ולסיכום: מי ששכח או נאנס ולא התפלל תפילה אחת, עליו להשלים את אותה התפילה. וכיצד הוא משלים? אם התפילה ששכח היא תפילת שחרית, הרי שמיד בסיום תפילת המנחה, יחזור ויתפלל שוב את תפילת העמידה, לשם תפילת שחרית. וצריך שתהיה התפילה הראשונה לשם תפילת מנחה, ורק השנייה לשם תפילת התשלומין של שחרית.

וכן יעשה אם שכח להתפלל מנחה, שבסיום תפילת ערבית, יחזור לעמוד ולהתפלל תפילת העמידה של מנחה. וכן על זה הדרך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה