הלכה ליום שני ז' ניסן תשפ"ד 15 באפריל 2024

מדידת השיעורים בליל פסח - ותוספת בענין רגישות לגלוטן

בענין מה שכתבנו שאנשים הרגישים לגלוטן יכולים להשתמש במצות מיוחדות, כוונתינו בזה למצות שאין בהם שום חשש גלוטן, ויש אומרים שדבר כזה לא יתכן במצות כוסמין, אלא במצות שיבולת שועל בלבד.

* * * * * * * * * * * * *

ביארנו כבר כמה הוא שיעור (כמות) המצה והמרור (החסה) שחייב כל אדם לאכול בליל פסח. והנה יש אומרים שאת שיעור המצות יש לקבוע על פי נפח המצות, ולא על פי משקל המצות. (לדוגמא, יש לקחת מצה, ולהכניס אותה לתוך בקבוק של תינוק, עד שיגיע לשיעור עשרים ושבע מ"ל, שהוא שיעור כזית בנפח). והדבר נכון שבעיקר הדבר, יש לקבוע את שיעור המצות, או המרור, וכן כל שאר המאכלים, על פי הנפח, ולא על פי המשקל, שכך היא צורת מדידת השיעורים שלימדונו רבותינו בכל הש"ס.

ומכל מקום כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף פסח סימן תפו), שכבר בזמן רבותינו הגאונים (לפני למעלה מאלף שנה) היו מלמדים את העם לשער על פי המשקל, משום שבדרך כלל אין הפרש גדול בין המשקל לנפח. ומטעמים נוספים. וכן השיב לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כאשר שאלנו אותו על זה לפני למעלה מעשר שנים, והשיב שאף על פי שבעיקרון יש למדוד על פי הנפח, מכל מקום מאחר והדבר קשה למדוד על פי נפח, ויש בזה כמה ספקות, לכן נהגו כולם למדוד על פי המשקל. וכן הדין הן לגבי מצות רכות, והן לגבי מצות קשות, והן לגבי המרור (חסה) שאוכלים בליל פסח, שיש לשער על פי המשקל. (ומשקל עשרים ושבעה גרם מצה או מרור, הוא בודאי כולל בתוכו שיעור כזית בנפח המאכלים הללו, כי המצה הרכה והקשה והמרור, קלות יותר מן המים, והרוצה להחמיר, יקח שיעור שלושים גרם מהמצה הרכה).

ומעתה נותר לנו לשאול, מי שרוצה להעמיד "משקל" (לא חשמלי) בסמוך לשלחן ליל הסדר, וכך למדוד לכל אחד ואחד מבני הבית את השיעורים הנכונים לקיים מצוות מצה וכדומה, האם מותר לעשות זאת בליל הסדר?

והנה בכל שבת או יום טוב, אסרו רבותינו למדוד או לשקול שום דבר. משום שהמדידה, או השקילה בשבת, נראית כמעשה הסוחרים, שרגילים לעשות זאת בימות החול, ולכן אסרו למדוד ולשקול דברים בשבת. ולכן, מי שרוצה לדעת בשבת כמה הוא משקל העוגה שלפניו, אסור לו למדוד את משקלה בשבת. ולפי זה נראה שיהיה אסור למדוד בליל הסדר כמה הוא שיעור החסה או המצה וכדומה.

אולם באמת שמבואר בדברי רבותינו (שבת קכו:), שמותר למדוד בשבת מדידה של מצוה. למשל, מותר למדוד בשבת את המקוה, כדי לדעת שלא חסרים בו מים. ולכן כתבו הפוסקים, שמותר למדוד ביום טוב או בשבת (כשחל ליל הסדר בליל שבת) כמה הוא משקל המצה או המרור (החסה). וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד כו). וכמובן שמדובר במאזניים מכאניות שאין בהן שום פעולה חשמלית.

ולסיכום: יש לשער את משקל הכזית של המצה והמרור בליל פסח, לפי משקל המאכלים. ואין צורך לחשב על פי הנפח. ומותר למדוד את משקל המצה והמרור באמצעות משקל מכני שפועל ללא חשמל.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בעניין אכילת מצה בליל הסדר ש-'אין לדבר עד אכילת כזית', האם נכון הדבר גם בסתם אכילת לחם בימי החול/ ליל שבת? ה' ניסן תשפ"א / 18 במרץ 2021

הדבר נכון רק לגבי אכילת מצה, שמברכים על אכילת מצה, וצריך שלא יהיה הפסק עד שיסיים את הכזית, שזו מצוות אכילת מצה, מה שאין כן בשאר האכילות, שאין הברכה שייכת דוקא לכזית, אלא אפילו על פירור אחד יכול לברך, ולכן מיד אחרי שטעם מעט רשאי לדבר. תבורכו,

כתבתם שאסור לשקול בשבת כמו עוגה אך מצד שני לצורך מצוה מותר. בשבת אני נוהגת לשקול החלה או מיני מזונות כדי שאדע כמות כזית או כביצה לברכה אחרונה.(יש לי קושי לאמוד כמויות..), האם זה נקרא לצורך מצוה ומותר או שזה אסור? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

מותר משום שהיא מדידה לצורך מצוה.

כתבתם לחשב כזית לפי משקל. והרי מצות רכות צריך יותר משיעור כזית במשקל, כי הם כבדות מאד? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

מאחר והדברים נכתבים להמון העם, הורה לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להורות תמיד במשקל ולא בנפח. וגם מצות רכות אינם כבדות מן המים. ואפילו אם נאמר שמעט כבדות מן המים, הרי תמיד מוסיפים מעט על שיעור כזית, ועוד שמעיקר הדין די בשיעור שליש ביצה. ויש עוד טעמים בזה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה