הלכה ליום שלישי ו' שבט תשפ"ה 4 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

שאלה: האם יש צורך ליטול את ידיהם של ילדים קטנים מאד בבוקר בקומם משנתם?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את שורש החיוב לנטילת ידים בבוקר, והזכרנו בתוך דברינו, שאין לגעת לכתחילה במאכלים קודם נטילת ידים, מפני שרוח רעה שורה על ידיו של האדם עד שיטול את ידיו.

ולאור האמור, נראה לכאורה שיש להקפיד מאד ליטול את ידיהם של הילדים הקטנים, ואפילו תינוקות המוטלים בעריסה יש להקפיד ליטול את ידיהם, שהרי יש לחוש שיגעו בידיהם במאכלים, בזמן שרוח רעה שורה על ידיהם. וכבר העיר על זה הפרי מגדים (משב"ז סק"ז) וכתב, שאינו יודע מדוע אין נזהרים בזה, וראוי לרחוץ ידיהם כל בוקר, כי חמירא סכנתא מאיסורא (כלומר, חמור ענין שיש בו סכנה, כגון רוח רעה, מענין שיש בו איסור). וכן כתב מרן החיד"א בספר מורה באצבע, ועוד. גם הגאון יעב"ץ בסידורו כתב, שלא נהגו להחמיר בזה, אך להלכה יש להזהר ליטול את ידי הקטנים בבוקר.

והגאון רבי אליעזר פאפו (בעל ספר פלא יועץ, חמיו של הגאון רבי אהרן עזריאל, שהיה מגדולי רבני ירושלים) בספר חסד לאלפים כתב, ומה טוב ומה נעים לרחוץ ידי הקטנים המוטלים בעריסה, כדי שיגדלו בטהרה גידולי קודש. ומדבריו משמע שאין חיוב בזה מעיקר הדין, אלא ממידת נקיות וטהרה בלבד. וכן דעת עוד כמה פוסקים, שאין בזה חיוב מעיקר הדין, מפני שאין רוח רעה שורה על ידי הקטנים, כמו שביאר בשלחן ערוך להגאון רבי זלמן, כי עיקר כניסת הנפש הקדושה באדם היא מיום כניסתו למצוות, דהיינו, שלוש עשרה שנים ויום אחד לזכר, ושתים עשרה שנים ויום אחד לנקבה, וכנגד זה גם כן לצד הטומאה, אין כח הטמאה מתגבר על האדם כשאין בו עדיין מכח הקדושה. ומכל מקום עדיין שייך בזה טעמו של החסד לאלפים, שעל ידי כן יגדלו הילדים יותר בטהרה, גם אם נאמר שאין הרוח רעה השורה על ידיהם מצויה במלוא תוקפה.

ועל כן לענין הלכה, בודאי שראוי ונכון לחוש לדברי הפוסקים שכתבו שיש ליטול את ידי הקטנים בבוקר, על כל פנים מזמן ששייך כבר שיגעו במאכליהם, ועל ידי כן יזכו גם כן לגדול בקדושה ובטהרה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ה'. וכן המנהג כיום אצל רבים מיראי ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין  אם כבר נגעו בידיהם? ט"ו אב תשע"א / 15 באוגוסט 2011

שלום רב!

ילדים קטנים שנגעו במאכל או משקה בבוקר לפני נטילת ידים, מותר לאכול מאותם המאכלים. ואם הוא מאכל שאפשר לשוטפו, טוב לשוטפו שלש פעמים במים זורמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה