הלכה ליום חמישי י"ח חשון תשפ"ד 2 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת רפואה שלמה ולידה קלה

לחוה שמחה בת נעמי מוניק

וההלכה גם מוקדשת להצלחתם של חיילי ישראל
שה' יתברך ישמור צאתם ובואם
ויכתירם בעטרת נצחון
ושבו בנים לגבולם

הוקדש על ידי

משפחתה

"סאה בסאה"

בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד הדין שאסור להלוות או ללוות מיהודי בריבית.

"סאה בסאה"
גזרו חכמים, שאסור ללוות מחבירו סאה (מידת משקל) חטים על מנת שישלם לו אחר זמן סאה חטים אחרים, מפני שחששו חכמים שמא יתייקרו החטים ונמצא משלם לו יותר ממה שהלוהו, ויכשלו שניהם באיסור רבית מדרבנן (מדברי חכמים). (ובלשון הגמרא והפוסקים זהו איסור "סאה בסאה"). ולדוגמא, מי שהלווה לחבירו עשרה קילו קמח, על מנת שחבירו יחזיר לו את הקמח לאחר שבוע, הרי יש כאן איסור "סאה בסאה", כי יתכן שבשעת ההלוואה היה מחיר הקמח שלושים שקלים, ובשעה שהלווה מחזיר, מחיר הקמח יהיה שישים שקלים. לכן אסור חכמים לעשות כך.

"עושהו דמים"
אולם יש אופן שמותר להלוות זה לזה מאכלים במשקל. והוא בתנאי שיתנה בשעת ההלוואה, שיחזיר אחר כך קמח באותו מחיר שהקמח שווה עכשיו, ולמשל בדוגמא שלנו, עשרה קילו קמח היה שווה בשעת ההלוואה שלושים שקלים. הלווה אומר למלווה, בשעה שאחזיר לך את הקמח, אחזיר לך קמח בשווי של שלושים שקלים. ולכן אם בשעה שבא להחזיר את הקמח, מחיר עשרה קילו קמח עלה לשישים שקלים, הלווה יחזיר למלווה רק חמשה קילו קמח שמחירו שלושים שקלים, כפי שהיה בשעת ההלוואה.

וענין זה נקרא בלשון הפוסקים "עושהו דמים", כלומר, דמים הם כסף, ואם קובע סכום כסף לשווי החטים, שמתנה הלווה עם המלוה לשלם לו כפי מה שהחטים שווים עכשיו, כגון ששווים בשעת ההלואה עשרה דינרים, ומתנה שיחזיר לו חטים לאחר זמן בשווי עשרה דינרים, מותר. וכמו שהסברנו.

להלוות כיכר לחם
ולאור האמור נבוא לעניננו, שנראה לכאורה שיש לאסור לאשה ללוות ככר לחם משכנתה על מנת שתחזיר לה לאחר זמן ככר לחם אחר, שהרי יש לחוש שיתייקר הלחם ונמצאו עוברות על איסור ריבית. אלא שרבנו הרמ"א כתב, שנוהגים להקל בענין זה, מפני שאין דרך בני אדם לדקדק כל כך בסכומים קטנים (כמו התייקרות כיכר הלחם) ולא החמירו חכמינו לדקדק כל כך בעניין שעיקרו מדרבנן.

לכן לפי דעת הרמ"א, כשלא מדובר בסכומים חשובים, יש להקל בדבר. ולכן מותר להלוות או ללוות כיכר לחם או כד חלב וכדומה.

אולם מרן הבית יוסף כתב בשם הרי"ף והרמב"ם, שגם בדבר קטן יש לאסור משום "סאה בסאה", משום שבני אדם מקפידים גם על סכום קטן. ולכן אף בדבר מועט כמו כיכר לחם, יש לאסור להלוותו כדין סאה של חטים.

נמצא שלפי דעת מרן הבית יוסף, שקבלנו את הוראותיו, אסור ללוות או להלוות כיכר לחם או כד חלב.

ומרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל עמד על דברי מרן בדין זה, והביא את דברי השלחן גבוה (להגאון רבי שלמה מולכו ז"ל) שכתב שמה שכתבו הרי"ף והרמב"ם לאסור להלוות אף דבר מועט, מדובר דוקא במקום שדרך האנשים להקפיד ולדקדק על התייקרות הלחם, אבל בזמנינו אין דרך בני אדם לדקדק בזה, ובפרט מובן הדבר בתקופה שלנו, שברוך ה' יש שפע בעולם, ואפילו בני אדם שאינם עשירים, לא מדקדקים על הפרש במחיר הלחם במשך כמה ימים. ולכן אין בזה איסור ריבית.

לפיכך אפילו לדברי מרן הבית יוסף, מותרת אשה ללוות משכנתה כיכר לחם וכדומה על מנת להחזירו לאחר מכן.

אלא שכאמור כל זה דוקא בדבר מועט, אבל בכמות גדולה של סחורה וכיוצא בזה, יש לאסור, וכדין סאת חטים שהזכרנו.

ולסיכום: מותר להלוות כיכר לחם או כד חלב וכדומה, אפילו אם יש חשש שהמחיר ישתנה. מכיון שאנשים לא מקפידים על סכומים קטנים כל כך. אבל כאשר מדובר בדברים גדולים או סחורות וכדומה, יש להזהר שלא להכשל באיסור "סאה בסאה".

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה