לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון
המנורה עצמה נטמאה - מנחה בערב שבת חנוכה – עניית אמן אחרי יעלה ויבוא
שאלה: בימי החשמונאים שהיוונים טימאו את כל השמנים, לכאורה גם המנורה נטמאה בבית המקדש, ואם כן מה התועלת בכך שמצאו פך שמן טהור, הרי כל המנורה טמאה?
תשובה: היוונים טימאו את כל השמנים משום שהם עצמם היו טמאים, שהיו עובדי עבודה זרה, או שהיתה ביניהם טומאת מתים, או מטעם אחר. ולגבי המנורה, באמת מסתבר שגם את המנורה טימאו. ובמסכת עבודה זרה (מג.) מבואר שבימי החשמונאים עשו מנורה חדשה וטהורה לבית המקדש, והיא היתה עשויה עץ. והאריך בזה מרן זצ"ל בספרו מאור ישראל דרושים ("בית היין" עמוד קיז).
שאלה: מי שאין לו מנין מוקדם להתפלל מנחה השבת (של חנוכה), האם יתפלל מנחה ביחיד וידליק נרות חנוכה, או יתפלל מנחה בציבור לאחר הדלקת הנרות?
תשובה: יש מחלוקת בין רבותינו הראשונים אם יש להקדים תפלת מנחה להדלקת הנרות. כי יש אומרים שיש להתפלל קודם מנחה, משום שתפלת המנחה נתקנה כנגד קרבן התמיד של בין הערביים שהיו מקריבים לפני הדלקת המנורה. ויש חולקים. ולמעשה יש להתפלל קודם מנחה, אבל אם אין לו אפשרות להתפלל בציבור תפלת מנחה מוקדמת, ידליק נרות, ואחר כך ילך ויתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית של ליל שבת, ולא יפסיד תפלה בציבור. (חזון עובדיה עמוד קעט).
שאלה: כאשר השליח ציבור אומר "יעלה ויבוא" בראש חודש האם אפשר לענות אמן לאחר שהשליח ציבור אומר "זכרנו בו לטובה" "ופקדנו בו לברכה"?
תשובה: יש נוהגים שאחרי שהשליח ציבור אומר "זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה", עונים אמן. וכן כשאומר "ופקדנו בו לברכה", עונים אמן. וכן אחרי "והושיענו בו לחיים טובים". ובספר חמדת ימים כתב שאין לענות "אמן" אחרי השליח ציבור אלא בסיום הברכות כפי שנוהגים בכל ימות השנה. והביאו דבריו כמה פוסקים. וכן דעת כמה מרבותינו המקובלים. אבל מרן זצ"ל כתב שאין לזה יסוד מדברי רבינו האר"י הקדוש, והעלה שלמעשה מותר לנהוג כן. (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ט).
