הלכה ליום חמישי כ' אב תשפ"ה 14 באוגוסט 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב מתתיהו מנחם בן יעקב ולאה ז״ל

להצלחת כל חיילי ישראל
לרפואת כל חולי עמו ישראל
להצלת שבויי עמו ישראל
ולזיווגים הגונים לכל הרווקים והרווקות בקרוב בעזרת השם

הוקדש על ידי

המשפחה

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

בהלכות האחרונות דיברנו בענין מצוות התוכחה.

כאשר מוכיחים את החוטא, כלומר מעירים לו על דבר שעשה שלא כהוגן, יש להזהר שלא לביישו כאשר אין צורך בכך. ומובא במדרש רבה (פרשת שמיני), אמר רבי יודן, שבע שנים בנה שלמה המלך את בית המקדש, וכל אותן שנים לא שתה יין. כיון שהגיע זמן הפתיחה של בית המקדש, נשא שלמה המלך את בת פרעה לאשה. ובאותו לילה היו שתי שמחות, האחת על בנין בית המקדש, והשניה על חתונתו של שלמה עם בת פרעה.

אותו לילה, שתה שלמה המלך יין, לכבוד חתונתו ושמחת לבו. בלילה, הניח את מפתחות בית המקדש מתחת לכרית עליה הניח את ראשו, וחשב בלבו, שישכים למחרת לפתוח את בית המקדש כדי שיוכלו להקריב שם את קרבן התמיד של שחר.

בת פרעה, עשתה מעשה מתוחכם, וגרמה לשלמה המלך לחשוב שעדיין לא זרחה השמש. המשיך שלמה לישון עד שהגיע השעה הרביעית מהיום. וכולם המתינו לשלמה המלך שיקום ויביא את מפתחות בית המקדש. ראתה כך בת שבע, אמו של שלמה המלך, נכנסה לחדרו והוכיחה אותו בתקיפות רבה על מה שקרה. באותה שעה כינס ירבעם בן נבט אלף איש מבני שבטו, והוכיח שם את שלמה המלך ברבים וביזה אותו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, למה אתה מוכיחו ומביישו ברבים? חייך שאני אטעים אותך משררתו של שלמה (שתהיה גם אתה מלך) ותראה שלא תוכל לעמוד בנסיון המלכות!

וכך אמרו רבותינו במסכת סנהדרין (קא:): מפני מה נענש ירבעם בן נבט? על שהוכיח את שלמה המלך ברבים. וזהו ששנינו במסכת אבות (פרק ב), "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".

וכיוצא בזה למדנו בגמרא במסכת סנהדרין (קב:) שרב אשי היה דורש ברבים על שלשה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא, וסיים לדבר על ירבעם ואחאב שאין להם חלק לעולם הבא, ואמר, מחר נתחיל לדבר על "חבירנו מנשה", כלומר על המלך מנשה. והתבטא עליו רב אשי בתואר "חבירנו", כאילו מנשה הוא בן מדרגתו, ועליו הוא הולך לדבר.

בלילה, בא מנשה לרב אשי בחלום, ואמר לו: אני חברך או חברך של בית אביך שאתה קורא לי חבירך? אמור לי, בשעה שאתה בוצע פת כשאתה מברך המוציא, מהיכן אתה בוצע את הפת? אמר לו רב אשי, איני יודע! אמר לו, לבצוע פת אינך יודע ואתה קורא לי חבירך? אמר לו רב אשי, למדני! אמר לו, יש לבצוע מהמקום שנקרמו פני הפת והיא אפוייה יפה, לכבוד הברכה. אמר לו רב אשי, מאחר שאתה חכם כל כך, מדוע עבדת עבודה זרה? אמר לו מנשה, אילו אתה היית בדור שלנו, היית מגביה את שפת חלוקך מבין רגלך כדי שיהיה לך קל לרוץ אחרי הכנסייה של עבודה זרה! מפני שאז היה יצר הרע של עבודה זרה שולט בעולם בתוקף רב.

וגם על זה נאמר "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".

שאלות ותשובות על ההלכה

משמע מהדברים שכתבתם, שהיום כיוון שיש הרבה חילולי שבת, ועוד... ה׳ ישמור. אסור להוכיח עד שנגיע למקומו, האם זה נאמר גם על איסורי תורה? י"א כסלו תשע"ט / 19 בנובמבר 2018

הכוונה שצריך להתבונן בדברים לפני שמעירים. וגם שלא להחליט שאדם זה הוא במדרגה נמוכה רק על סמך מה שרואים בעין. אבל אין הכוונה שאסור להוכיח עד שתגיע למקומו, כי בודאי שיש חובה להוכיח גם כאשר לא הגעת למקומו.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה