הלכה ליום חמישי כ' אב תשפ"ה 14 באוגוסט 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב מתתיהו מנחם בן יעקב ולאה ז״ל

להצלחת כל חיילי ישראל
לרפואת כל חולי עמו ישראל
להצלת שבויי עמו ישראל
ולזיווגים הגונים לכל הרווקים והרווקות בקרוב בעזרת השם

הוקדש על ידי

המשפחה

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

בהלכות האחרונות דיברנו בענין מצוות התוכחה.

כאשר מוכיחים את החוטא, כלומר מעירים לו על דבר שעשה שלא כהוגן, יש להזהר שלא לביישו כאשר אין צורך בכך. ומובא במדרש רבה (פרשת שמיני), אמר רבי יודן, שבע שנים בנה שלמה המלך את בית המקדש, וכל אותן שנים לא שתה יין. כיון שהגיע זמן הפתיחה של בית המקדש, נשא שלמה המלך את בת פרעה לאשה. ובאותו לילה היו שתי שמחות, האחת על בנין בית המקדש, והשניה על חתונתו של שלמה עם בת פרעה.

אותו לילה, שתה שלמה המלך יין, לכבוד חתונתו ושמחת לבו. בלילה, הניח את מפתחות בית המקדש מתחת לכרית עליה הניח את ראשו, וחשב בלבו, שישכים למחרת לפתוח את בית המקדש כדי שיוכלו להקריב שם את קרבן התמיד של שחר.

בת פרעה, עשתה מעשה מתוחכם, וגרמה לשלמה המלך לחשוב שעדיין לא זרחה השמש. המשיך שלמה לישון עד שהגיע השעה הרביעית מהיום. וכולם המתינו לשלמה המלך שיקום ויביא את מפתחות בית המקדש. ראתה כך בת שבע, אמו של שלמה המלך, נכנסה לחדרו והוכיחה אותו בתקיפות רבה על מה שקרה. באותה שעה כינס ירבעם בן נבט אלף איש מבני שבטו, והוכיח שם את שלמה המלך ברבים וביזה אותו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, למה אתה מוכיחו ומביישו ברבים? חייך שאני אטעים אותך משררתו של שלמה (שתהיה גם אתה מלך) ותראה שלא תוכל לעמוד בנסיון המלכות!

וכך אמרו רבותינו במסכת סנהדרין (קא:): מפני מה נענש ירבעם בן נבט? על שהוכיח את שלמה המלך ברבים. וזהו ששנינו במסכת אבות (פרק ב), "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".

וכיוצא בזה למדנו בגמרא במסכת סנהדרין (קב:) שרב אשי היה דורש ברבים על שלשה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא, וסיים לדבר על ירבעם ואחאב שאין להם חלק לעולם הבא, ואמר, מחר נתחיל לדבר על "חבירנו מנשה", כלומר על המלך מנשה. והתבטא עליו רב אשי בתואר "חבירנו", כאילו מנשה הוא בן מדרגתו, ועליו הוא הולך לדבר.

בלילה, בא מנשה לרב אשי בחלום, ואמר לו: אני חברך או חברך של בית אביך שאתה קורא לי חבירך? אמור לי, בשעה שאתה בוצע פת כשאתה מברך המוציא, מהיכן אתה בוצע את הפת? אמר לו רב אשי, איני יודע! אמר לו, לבצוע פת אינך יודע ואתה קורא לי חבירך? אמר לו רב אשי, למדני! אמר לו, יש לבצוע מהמקום שנקרמו פני הפת והיא אפוייה יפה, לכבוד הברכה. אמר לו רב אשי, מאחר שאתה חכם כל כך, מדוע עבדת עבודה זרה? אמר לו מנשה, אילו אתה היית בדור שלנו, היית מגביה את שפת חלוקך מבין רגלך כדי שיהיה לך קל לרוץ אחרי הכנסייה של עבודה זרה! מפני שאז היה יצר הרע של עבודה זרה שולט בעולם בתוקף רב.

וגם על זה נאמר "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".

שאלות ותשובות על ההלכה

משמע מהדברים שכתבתם, שהיום כיוון שיש הרבה חילולי שבת, ועוד... ה׳ ישמור. אסור להוכיח עד שנגיע למקומו, האם זה נאמר גם על איסורי תורה? י"א כסלו תשע"ט / 19 בנובמבר 2018

הכוונה שצריך להתבונן בדברים לפני שמעירים. וגם שלא להחליט שאדם זה הוא במדרגה נמוכה רק על סמך מה שרואים בעין. אבל אין הכוונה שאסור להוכיח עד שתגיע למקומו, כי בודאי שיש חובה להוכיח גם כאשר לא הגעת למקומו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה