הלכה ליום שני י' אב תשפ"ה 4 באוגוסט 2025

לקלל יהודי – איך קללה פועלת?

בית המקדש נחרב, בעוון שנאת חינם, לכן בימים אלו, ימי הנחמה, נלמד קצת בהלכות הנוגעות ליחס שבין אדם לחברו, להרבות אהבת חינם.

קללת דיין
כתוב בתורתנו הקדושה (שמות כב כז): "אלהים לא תקלל", ותירגם אונקלוס, (הוא התנא שתירגם את כל התורה לארמית): "דיינא לא תקיל". כלומר, שיש איסור גמור מן התורה לקלל את הדיין, וכן פירשו בגמרא במסכת סנהדרין (דף סו.) שמילת "אלהים" כאן, אינה מתייחסת להשם יתברך, אלא לדיינים.

קללת יהודי
וכתוב עוד בתורה (ויקרא יט יד.): "לא תקלל חרש", ומכאן למדנו שיש איסור מן התורה לקלל שום אדם מישראל, והסיבה שהתורה פירטה את האיסור באדם שהוא חרש, שאינו שומע, היא כדי להשמיענו, שאף על פי שהוא חרש ואינו שומע, ואינו מצטער על כך שמקללים אותו, מכל מקום אסור לקללו.

ולפיכך גם אסור לקלל שום אדם מישראל, אף על פי שאינו שומע שמקללים אותו, וכגון כשהוא ישן וכיוצא בזה, משום שאין הוא גרוע יותר מן החרש, שאינו שומע בכלל. ובודאי שאסור לקלל אדם בפניו, כשהוא ער, שמלבד מה שיש איסור בעצם הקללה, הרי יש כאן גם איסור אונאת אדם מישראל, שמצטער מן הקללה.

וככל הדברים האלה פסקו להלכה רבינו הרמב"ם והטור ומרן השלחן ערוך, ולכן צריך כל אחד ואחת, להיזהר בלשונו שלא לקלל שום אדם מישראל, ואפילו המקלל את עצמו עובר על איסור זה, שנאמר: "השמר לך ושמור נפשך מאד". והמקלל את הדיין עובר על שני איסורים, הראשון הוא האיסור ששייך לכל ישראל, ונוסף עליו איסור קללת דיין.

הקללה חוזרת
ואמרו בגמרא במסכת סנהדרין (דף מח.) כל הקללות שקלל דוד המלך את יואב בן צרויה, נתקיימו בזרעו של דוד. ולמד מכאן בספר חסידים, שלפעמים אף על פי שהקללה לא באה על חינם, שהרי דוד המלך עשה כהלכה כאשר קילל את יואב, מכל מקום הקללה חוזרת גם למקלל, וכל שכן כשהמקלל מקלל לחינם, שעלולות הקללות לחזור אל המקלל, וידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה (מגילה טו.): "לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קילל לשרה ונתקיים בזרעה". ואף שהרבה אנו רואים שמקללים, ולא יוצא מקללתם דבר וחצי דבר, מכל מקום כתב בספר פלא יועץ, שלפעמים יש עת רצון ועלולה חס ושלום להתקיים הקללה, והאדם המקלל עתיד ליתן את הדין על זה.

מקרים שמותר היה לקלל
ומה שמצינו בכמה מקומות שתלמידי חכמים קיללו, ולעיתים גם נתקיימה קללתם, הוא מפני שיש מקרים שאדם יוצא מכלל ישראל ומותר לקללו, כגון אדם שהוא אפיקורס (כופר בתורה) במזיד וכדומה, אבל אדם כשר מישראל, איסור גמור לקללו, וכאמור.

איך הקללה פועלת?
רבינו חיים בן עטר, בעל האור החיים, הקשה בפרשת בלק, איך יתכן בכלל שקללה תשפיע? הרי, אם מגיע לאדם שיקרה לו משהו רע, בודאי שכך יקרה לו, ואם לא מגיע לו משהו רע, מדוע שהקללה תגרום לכך שיקרה לו משהו?

והסביר האור החיים, שפעמים רבות, אדם חוטא, ומגיע לו עונש, אלא שה' יתברך "מאריך אפו", כלומר, ממתין לאותו חוטא, שיתקן בעצמו את הפגם שגרם, וישוב בתשובה. ובאותו הזמן שה' ממתין לאדם, אז, לפעמים, אם מצטרפת קללה, שהיא כמו תפילה על אדם שיקרה לו משהו רע, דבר זה עלול לגרום לכך שמידת "ארך אפיים" לא תמשך עוד, והעונש שמגיע לאותו אדם, יחול עליו מיד. זו הסיבה, שלפעמים קללה פועלת את פעולתה.

לעומת זאת, ברכה, פועלת בכיוון אחר לגמרי. הברכה, היא כמו תפילה, ותפילה יכולה להענות, בפרט אם מדובר בתפילה של צדיק, או בתפילה מעומק הלב, ולכן, גם אם האדם לא זכאי לקבל טובה, כאשר מברכים אותו, הדבר מסוגל בהחלט להביא עליו ברכה מרובה. ומי שמברך את ישראל, בעצמו יהיה מבורך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין במי שמקלל שלא בכוונה,או שמקלל במחשבה האם יש לחשוש שהקללה תתקיים? כ"ג אלול תש"פ / 12 בספטמבר 2020

בודאי שצריך להזהר שלא לקלל שלא בכוונה, וגם לא במחשבה. בדרך כלל הקללות אינם מתקיימות, אבל צריך להזהר. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה