הלכה ליום שלישי ה' כסלו תשפ"ו 25 בנובמבר 2025

מי ששכח לומר "אתה חוננתנו"

כתב רבינו הרמב"ם (בפכ"ט מהלכות תפלה), מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים (בדיבורים), שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו". כלומר, תזכור אותו בדברי שבח בכניסתו וביציאתו. בכניסתו, בקידוש היום, וביציאתו בהבדלה.

וההבדלה שאנו עושים במוצאי שבת, עושים אותה גם בתפלת ערבית, וגם בהבדלה שעושים עם כוס יין. בתפלת ערבית, וכשברכים "אתה חונן לאדם דעת", מוסיפים "אתה חוננתנו" כפי שמודפס בכל הסידורים.

ובמסכת ברכות (דף לג.) מבואר, שמי שטעה ושכח ולא אמר "אתה חוננתנו" בתפלת ערבית, לא הצריכו אותו רבותינו לחזור ולהתפלל, משום שלאחר מכן יעשה הבדלה על הכוס (עם כוס יין). ואמר רב ששת, שמי שטעה בזו ובזו, כלומר, גם שכח לומר אתה חוננתנו, וגם טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל שוב תפלת ערבית (והכוונה היא לתפלת העמידה של ערבית). ואז יתקן ויאמר "אתה חוננתנו".

וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רצד), שמי ששכח להזכיר "אתה חוננתנו" בתפלה, אינו חוזר להתפלל. אבל אם טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל.

אולם מרן השלחן ערוך ב"בית יוסף", כאשר הביא את הדין הזה בשורשו, עם דברי הראשונים שפסקו להלכה שמי שטעה ואכל לאחר ששכח לומר את חוננתנו, עליו לחזור ולהתפלל, תמה על כך שרבינו הרמב"ם לא הזכיר כלל את הדין הזה. ומכל מקום בשלחן ערוך פסק כן למעשה, אחר שכתבו כן כמה מרבותינו הראשונים בפירוש.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה (חזון עובדיה שבת, ח"ב עמוד שעט), והביא שבכמה מספרי הראשונים שנדפסו לאחר זמן מרן הבית יוסף, פסקו בפירוש שאפילו אם טעה ואכל, אינו חוזר להתפלל. והסבירו שמה שאמר רב ששת בגמרא "טעה בזו ובזו חוזר", הכוונה היא, שאדם טעה ולא אמר אתה חוננתנו, ולאחר מכן ראה שגם כוס יין אין לו, הרי הוא חייב לחזור ולהתפלל כדי לומר לכל הפחות את ההבדלה בתפלה. וכתב מרן זצ"ל, שיתכן שזו גם דעת הרמב"ם שהשמיט את הדין הזה, משום שלדעתו אינו צריך לחזור ולהתפלל אפילו אם טעה ואכל.

ולמעשה פסק מרן זצ"ל, שיש להורות כדברי מרן השלחן ערוך, שמי שטעה ולא אמר אתה חוננתנו, ולאחר מכן טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל. אולם נכון לעשות "תנאי" ולומר בפירוש לפני שחוזר להתפלל, ש"אם איני חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפלה זו תפלת נדבה".

שאלות ותשובות על ההלכה

לעניין מי שמצא שערה בצלחת (ראיתי שפורסמה שאלה באתר) - הרב רשם 'יאכל מסביב', למה לא - יפנה לפינת הצלחת / אפשר להוציא עם מעט מהאוכל? כ"ח חשון תשפ"ג / 22 בנובמבר 2022

בספר מעשה השבת כתב בזה, ובאמת העלה שאם מוציא את השערה עם עוד מהמאכל, אין בזה בורר.

שלום רב
בהקשר לעניין שמי ששכח לומר "אתה חוננתנו " בתפילת 18 של מוצ"ש כתבתם שאם הוא אכל לפני ההבדלה צריך הוא לחזור על תפילת 18.
שאלתי : מה במקרה ושכח אבל הדליק אור לפני ההבדלה ? האם צריך לחזור על התפילה ?
בברכה ותודה מראש, יגאל כ' אייר תשפ"א / 2 במאי 2021

יש בזה מחלוקת הפוסקים (ראה ביאור הלכה ריש סימן רצד, ובחזון עובדיה שבת ח"ב עמוד שפב). ולמעשה, הנכון הוא שיחזור להתפלל בתנאי של נדבה. אבל אם אמר ברוך המבדיל בין קודש לחול ועשה מלאכה, בודאי שאינו חוזר להתפלל. והגאון רבי בן ציון אבא שאול בשו"ת אור לציון (ח"א סימן כב) מיקל בזה, שאינו צריך לחזור להתפלל אלא אם שגג באכילה. ובכף החיים אות ח הסביר את החילוק בזה. עיין שם. 

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה