הלכה ליום רביעי י"ח טבת תשפ"ג 11 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת יקירנו אהובנו

מוריס משה בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה. שנזכה לראות בתחייתו עם משיח צדקנו

הוקדש על ידי

בני המשפחה האוהבים

תליית בגד שנרטב מחמת גשמים, ויבוש בגד בסמוך למקור חום

בהלכות הקודמות ביארנו, כי אסור לתלות בגד רטוב כדי לייבשו בשבת.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שנרטב הבגד בשבת מחמת איזו סיבה, כגון שנרטב מעיל הגשם מחמת הגשמים, והאדם רוצה לייבש את בגדו בשבת, האם מותר לו לעשות כן?

והנה כבר הסברנו, כי עיקר טעם האיסור בשטיחת בגדים לייבוש בשבת, הוא מטעם "מראית העין", שגזרו חכמים שמא יחשדו בני אדם שזה שמייבש את בגדיו בשבת, כיבס אותם בשבת. ואם כן, במקרה שלפנינו, מותר יהיה לייבש את הבגד, באופן שיניחו אותו בצורה שאינה ניכרת שהיא לשם ייבוש, כגון שיתלו את הבגד על גבי כסא, כפי שהרבה בני אדם רגילים לתלותו תמיד, שאז אין בזה חשש שיחשבו שכיבס בגדו בשבת, ומותר לייבש את הבגד באופן כזה ללא חשש.

יבוש בגד בסמוך למקור חום
רבים נוהגים להניח בגדים שנרטבו בשבת, בסמוך לתנור הסקה וכדומה, כדי למהר את יבוש הבגד, וטעות היא בידם, כי יש בזה איסור גמור, שהרי המים הספוגים בבגדים מתחממים והולכים מחמת גודל החום שהתנור מפיץ, ומתוך כך, עלולים המים לבא לידי חום ש"היד סולדת בו" (כלומר, דרגת חום, בטמפרטורה של למעלה מארבעים מעלות), ונמצא שהמים מתבשלים בשבת, ומלאכת בישול היא מלאכה האסורה מן התורה. ולכן אסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך למקור חום. ואין להקל בזה, אלא באופן שהמים לא יוכלו להתחמם לטמפרטורה כזו.

כמו כן מצוי שכאשר הבגדים תלויים כבר על גבי מתקן מיוחד לתליית כביסה, מקרבים מעט את המתקן למקור החום, שהוא תנור החימום, בכדי לזרז את ייבוש הבגדים, וגם בזה יש איסור גמור כמו שביארנו.

ולסיכום: בגד שנרטב במקרה בשבת, מותר לתלותו על גבי כסא וכדומה, באופן שאינו ניכר שהוא כדי לייבשו. ואסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך לתנור חימום. כמו שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב,
כמה שאלות לגבי הנחת בגד ליד מקור חימום -
1. האם יש הבדל בין בגד רטוב ממש (ספוג) לבין בגד לח?
2. האם יש הבדל אם מקור החימום הוא אש כמו קמין, לבין רדיאטור?
3. במידה והחום אינו כזה שהיד סולדת, או שמניחים את הבגד במרחק מה כך שהבגד הרטוב אינו מגיע לחום שהיד סולדת בו - האם יהיה מותר במצב כזה? י"ח טבת תשפ"ג / 11 בינואר 2023

1. אין הבדל.

2. אי הבדל.

3. אם אין אפשרות שהמים יתחממו לחום של כ: 40 מעלות, אפשר להקל. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה