הלכה ליום שני י' אייר תשפ"ג 1 במאי 2023

"מאד מאד מאד" הוי שפל רוח

כתב הרמב"ם (בפרק ב מהלכות דעות הלכה ג), שיש מידות, שאסור לאדם להתנהג בהן במדה בינונית. אלא עליו להתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר. והיא מדת הגאווה, שהיא גובה הלב, שאין זו דרך טובה שיהיה אדם "עניו" בלבד, אלא שיהיה שפל רוח ביותר, ורוחו נמוכה למאד, לפיכך נאמר במשה רבינו "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", ולא נאמר "עניו" בלבד. ולכן ציוו חכמים ואמרו, "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ", וכן אמרו בגמרא במסכת סוטה (דף ה.), מי שיש בו אפילו קצת גסות הרוח, יהיה בשמתא (כמו בחרם).

כלומר, שונה היא מדת הגאווה משאר המידות הרעות. שברוב המידות הרעות, יש מקום לנהוג בהן במידה בינונית. אבל מדת הגאווה, מצוה על האדם להתרחק ממנה מאד מאד לפי יכולתו. כי הקדוש ברוך הוא שונא את גסי הרוח, ומדת הגאווה היא שורש פורה רוש ולענה, לגלגל את האדם מכל המידות הטובות לכל המידות הרעות והתכונות המגונות.

והנה בתורתינו הקדושה נאמר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו "מְאֹד" מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. והקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל דרושים עמוד שכב), כיצד אמר לנו התנא "מאד מאד הוי שפל רוח", והרי אפילו לגבי משה רבינו שהיה עניו מכל אדם, לא נאמר אלא "עניו מאד", וכיצד זה התנא מוסיף ואומר "מאד מאד"?

והוסיף לשאול מרן זצ"ל, שבהמשך הפסוק נאמר "מכל האדם אשר על פני האדמה", ולכאורה לשם מה כל האריכות הזו? הרי ברור שאם משה היה עניו מאד, הכוונה שהיה עניו מאד ביחס לכל שאר בני האדם אשר על פני האדמה ולא לבני אדם שנמצאים בשמים?!

אלא כוונת הפסוק היא, "האדם אשר על פני האדמה", הכוונה לאדם המיוחד "שעל פני האדמה", שהוא תמיד מכופף את עצמו לאדמה, נכנס כפוף ויוצא כפוף מבית המדרש, ולא מתגאה בלבו, ואדם זה מקיים בעצמו "מאד מאד הוי שפל רוח". והדבר המיוחד במשה רבינו היה, שמעבר ל"מאד מאד" הוי שפל רוח, היה עניו "מאד", כלומר, "מאד" שלישי היה בו, יותר מן האדם שהוא שפל רוח "מאד מאד", וענותו גדולה מן הכל.

אבל אדם שאינו מנמיך את עצמו, אלא מתגאה בלבו, עליו דרשו בגמרא את הפסוק "וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ", והסבירו בגמרא (סוטה ה.), מה הכוונה "כראש שבולת", כמו אדם שהוא נכנס לשדה שלו, והוא קוצר תחילה את השבולים הגבוהות, כך הקדוש ברוך הוא נוטל את נשמותיהם של הגאוותנים תחילה. נמצאנו למדים שהגאווה גורמת לאדם קיצור ימים ושנים.

ויתירה מזו אמר רבי אלעזר, כל אדם שיש בו גסות הרוח, אינו קם בתחית המתים. שנאמר לגבי תחית המתים, שיאמר השם יתברך למתים: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", ולא נאמר "שוכבי עפר", אלא "שוכני עפר", הם אותם שעשו את עצמם שכנים לעפר בחייהם, עליהם נאמר שיקומו בתחיית המתים, אבל מי שהגביה את עצמו תמיד, והתגאה בלבבו, עפרו לא יתעורר לתחיה בתחיית המתים.

ועוד אמרו בגמרא, שאם האדם הגאה, חזר בו, והנמיך את עצמו, הרי שחוזר ה' יתברך ומאריך את ימיו, שלא ימות אלא בזמנו, ויזכה לקום בתחית המתים, כמו האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה