הלכה ליום שני כ' טבת תשפ"ה 20 בינואר 2025

נוסחאות התפילה

נוסחאות התפילה של עדות ישראל, יסודתם בהררי קודש, ולכן אין לאדם לשנות נוסח התפילה ממה שנהגו אבותיו, ולכן אין לספרדי לשנות נוסח התפילה לנוסח עדות אשכנז (או לנוסח שנקרא "ספרד" שהוא נוסח החסידים), אלא עליו להתפלל בנוסח עדות המזרח. וכן אין לאשכנזי לשנות לנוסח הספרדים.

וכן כתב בספר מגן אברהם, שמובא בשם האר"י ז"ל, שיש ברקיע שנים עשר שבטים, וכל שבט יש לו שער ומנהג, ומחמת כן אין לשנות ממנהג אבותיו בסדר התפילה. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

אולם מרן הרב חיד"א כתב, שרבינו האר"י עצמו שהיה אשכנזי, ממשפחת רבינו שלמה לוריא, היה מתפלל בנוסח הספרדים, זולת בימים הנוראים, וכמו שכתב בשער הכוונות. וכתב עוד מרן החיד"א שתפילה בנוסח הספרדים עולה בכל שנים עשר השערים שבשמים, ולפי זה נראה שמותר לאשכנזי לשנות מנוסח האשכנזים לנוסח הספרדים, וכן נהג באמת הגאון רבי נתן אדלר זצ"ל, רבו של הגאון רבי משה סופר ה"חתם סופר", וכן נהג הגאון רבי נפתלי איש הורויץ ז"ל, בעל ספר "הפלאה" על מסכת כתובות. (והגאון רבי נתן אדלר אף היה מתפלל במבטא הספרדים, בבטוי האותיות והניקוד, מכיון שסבר שזהו המבטא הנכון, ושכר בכסף מלא את הגאון רבי יצחק מודעי ז"ל מטורקיה, שילמדו מבטא הספרדים, בבטוי האותיות והניקוד, ולא הניח לאף אדם לעלות שליח ציבור בבית הכנסת שלו, אלא הוא עצמו היה עולה ומתפלל כדרך הספרדים, וכן כתב הגאון רבי יעקב דוד ולובסקי זצ"ל בעל שו"ת רידב"ז בתשובה להגאון חכם יוסף מרדכי ידיד הלוי מארם צובא, ואלו דבריו "וקרוב לומר שהמבטא של לשון הקודש אצלכם מתוקנת הרבה יותר, כי ברוב ימים באריכות הגלות, האשכנזים נתפזרו ונתרחקו מאוד במלבושים ובכתב ובלשון זה למזרח וזה למערב, ונתבלבלו הלשונות גם של חול") ומכל מקום כתב החתם סופר, שאחר פטירת הגאון בעל ההפלאה, ביטל בנו הגאון בעל מחנה לוי את בית הכנסת שלו, ולכן נראה שלדעתו אין לאשכנזי לשנות לנוסח הספרדים, והדבר נתון כמובן במחלוקת הפוסקים. אולם בודאי שאין לספרדי לשנות לנוסח האשכנזים, לא בנוסח התפילה, ולא באופן בטוי האותיות.

וכמו כן ברור כי אין כל היתר להתפלל ב"נוסח אחיד" שנפוץ בכמה מקומות ובצבא הגנה לישראל, כי נוסח זה ברובו הוא נוסח אשכנז, וערבו בו מקצת מנוסח ספרד,  ולכן אין להתפלל בו כלל.

והגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בהסכמתו לספרו של הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, האריך שאין לאשכנזי לשנות את המבטא למבטא הספרדים, כי יש בזה חשש איסור "אל תטוש תורת אמך", ומעוד נמוקים שהיו עמו, אלא שכאמור יש החולקים על דבריו וסבורים שבטוי הספרדים נכון יותר ומותר לשנות אליו. ולדאבונינו בזמן הזה, רבים מאד שינו מבטא האותיות שלהם למבטא חדש כעין מבטא הספרדים, אך באמת אינו מבטא ספרדי כלל, כי מבטאים את האות ח' כמו האות כ', ואות ק' כאות כ', וכן על זה הדרך, ומבטא כזה לכל הדעות הוא שבוש ואינו נכון כלל. לכן על כל אחד להשתדל לתקן את מבטאו כמה שיוכל, כדי שיזכה להתפלל בשפה צחה המקובלת יותר אצל ה' יתברך. ואם אינו יכול לשנות מבטאו, רשאי להמשיך באופן שהורגל, שהרי מעיקר הדין מותר גם להתפלל בשפה לועזית לגמרי, ובודאי שלשון הקודש המשובשת המקובלת כיום, עדיפה מלשון לעז ממש.

שאלות ותשובות על ההלכה

ספרדי המתפלל במניות אשכנזי מנחה
כיצד ינהג באמירת התחנון י"ב חשון תשפ"ג / 6 בנובמבר 2022

יאמר את התחנון שלנו בישיבה. וי"ג מידות לא אומרים ביחיד. 

אמרתם שהחיד״א אמר שהנוסח הספרדי בתפילה עולה בכל 12 הרקיעים, אם אפשר לדעת היכן זה כתוב? י"ג תמוז תשע"ח / 26 ביוני 2018

קשר גודל (בתוך עבודת הקודש) סימן יב. בשם האר"י.

נודה לכת"ר אם יציין מראה מקומות למאמר זה מדברי מרן חזון עובדיה? ח' תמוז תשע"ח / 21 ביוני 2018

שו"ת יביע אומר ח"ו סימן י

מה לגבי נוסח תימן? ח' תמוז תשע"ח / 21 ביוני 2018

כמו נוסח ספרד ואשכנז, על התימנים להשאר בנוסח שלהם, ואינם רשאים לשנות לנוסח אשכנז וכדומה

לגבי קידוש, חלק אומרים בורא פרי הגפן את ה״ג״ בקמץ וחלק סגול , מה הקריאה הנכונה ? ומה הרב עובדיה היה אומר ? א' תמוז תשע"ח / 14 ביוני 2018

יש לומר בורא פרי הגפן. הג' בסגול, כן נהגו רוב ככל גאוני הספרדים, וכן נהגו רבנן קשישאי חכמי ירושלים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

פרסמתם בהלכה היומית, שאין לספרדי לשנות ממנהג אבותיו בנוסח התפילה וביטוי האותיות.  בעבודתי קיים ב״ה מניין תפילה המכיל ציבורי ספרדי ואשכנזי (רובו ספרדי) ולעיתים עולה ש״צ אדם המתפלל בנוסח אשכנזי בשל מנהגו, האם מבחינת ההלכה עדיף לספרדי לעלות ש״צ, אף במניין כזה או שאין זה משנה? י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

במנין שיש בו ספרדים ואשכנזים, יוכל לעלות שליח ציבור כל אחד מן הציבור. ויש להעדיף שליח ציבור שקורא במבטא מדוייק, ומבדיל בין חי"ת לכ"ף, ובים עיי"ן לאל"ף, ושמבדיל בין שוא נע לשוא נח, וכן כל כיוצא בזה.

אדם שגדל ללא אבא וכחילוני, ללא כל מסורת - וחוזר בתשובה, לפי איזה נוסח תפילה עליו להתפלל, לפי עדתו שהוא תימני, או לפי אותם האנשים שהחזירו אותו בתשובה והוא צמוד אליהם, שהם ספרדים, או אין זה משנה? י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

הטוב ביותר שיתפלל בנוסח של אותם שהחזירוהו בתשובה, כלומר, הספרדים. ויקבל עליו מנהגי הספרדים. כי הוא אינו מחוייב למנהגי תימן כלל, היות וחזר בתשובה מעצמו.
ואין אנו מורים כן משום שאנו ספרדים, אלא משום שארץ ישראל היא מקומו של מרן השלחן ערוך, ולכן כעת, שהוא בוחר לו דרך, נכון שיקבל עליו את מנהגי ארץ ישראל וההלכות לפי פסקי מרן הקדוש.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה


פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

סעודת פורים –  ביום שישי

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

שבת פורים משולש תשפ"א

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב השנה, שנת התשפ"ה, חוגגים בירושלים ובכל עיר שהייתה מוקפת חומה, "פורים משולש", שבעוד וברוב ערי הארץ חוגגים את כל מצוות הפורים ביום שישי י"ד באדר, הרי שבירושלים מחלקים את המצוות לשלושה ימים, ביום שישי י"ד ......

לקריאת ההלכה