הלכה ליום שלישי ד' אייר תשפ"ו 21 באפריל 2026

יום הזכרון – דברי מרן זצ"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים

היום הוא יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. וכבר הזכרנו בשנה שעברה את דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהביא בהקשר להריגתם של חיילי צה"ל את דברי הגמרא (בבא בתרא י:), הרוגי "לוד", אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. והרוגי לוד, הם האחים פפוס ולוליינוס, במעשה שהיה, שבתו (הבת של) של המלך נמצאה הרוגה, וחשדו הגויים שמישהו מישראל הרג אותה, וגזרו גזירה על כל העם, להשמיד להרוג ולאבד, ועמדו פפוס ולוליינוס, ופדו בנפשם את ישראל, שאמרו, אנחנו הרגנוה, והמלך הרג אותם לבדם, ונשארו כל ישראל לפליטה. ועליהם אמרו רבותיו, כי אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, מרוב גודל השכר שיש להם לעולם הבא.

הוסיף מרן זצ"ל, שאין ספק שדברים אלה כוחם יפה גם לגבי חללי צה"ל הקבורים בארץ ישראל, אשר חרפו נפשם במערכות ישראל על גאולתינו ועל פדות נפשינו, מנשרים קלו מאריות גברו, תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

בשנת התשל"ד לאחר מלחמת יום הכפורים, כאשר נערכה אזכרה על חללי צה"ל ממלחמת יום הכפורים, אמר מרן זצ"ל דברי נחמה ועידוד למשפחות השכולות, אולם בתוך דבריו, לא נמנע מלעורר על המצב הרוחני של העם, ואלו היו דבריו:

בפסוקי שיר השירים נאמר, "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי, יוֹנָתִי תַמָּתִי!" ומשיבה כנסת ישראל: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה? רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם?". במלחמת ששת הימים, הראו לנו מן השמים סימני גאולה, נסים ונפלאות, עד שאפילו הרמטכ"ל החילוני יצחק רבין אמר אז "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו"! וזהו מה שנאמר "קול דודי דופק, פתחי לי!" הקדוש ברוך הוא דופק, ואומר לעם ישראל, פתחי לי! פתחו לי פתח כחודו של מחט בתורה ושמירת המצוות, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. שעת הרחמים הגיעה, ואילו זכינו, היינו מנצלים את הימים הללו לשוב בתשובה, והיינו פותחים פתח לפי לשונות החיבה שנהג עמנו ה' יתברך בהם.

אבל התעצלנו והתרשלנו, וכמו שנאמר, "פשטתי את כותנתי, על מנת ללכת לישון, איככה אלבשנה? רחצתי את רגלי, איככה אטנפם?", וכשרואה הקדוש ברוך הוא שאין אנו פותחים אפילו פתח כחודו של מחט, הוא אינו פותח לנו פתח. וכמו שאמרו החסידים, שאם אנו רואים שהקדוש ברוך הוא לא פותח לנו פתח כפתחו של אולם, הרי זה סימן שאנו לא פתחנו לו פתח כפתחו של מחט!

ואז מה נאמר? "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו", למרות הכל, מנסה הקדוש ברוך ברחמיו להמשיך להיטיב לנו ואז נשוב אליו, ולמרות שבכנס האו"ם ניסו לאלץ את ישראל לשוב לגבולות "הקו הירוק", לא עלה הדבר בידם. ואף על פי כן, החופשים המשיכו בכל מיני חילולי שבת, לנסוע ברכב כדי לבקר ברמאללה וג'נין ושכם ועזה, בעיצומה של השבת. הרי זו כפיות טובה מאין כמותה! ועל ידי כפיות טובה זו שעברה כל גבול, גם כאשר "קמתי אני לפתוח לדודי", אנו כבר מבקשים את ה', אבל אז, כבר "דודי חמק עבר", כמו שנאמר: "קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וכו' וְדוֹדִי חָמַק עָבָר". אז גם כאשר התפללנו, כבר היה מאוחר, "בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי", ה' יתברך כביכול לא ענה לבקשתינו, והתחילה מלחמת ההתשה שבה נהרגו לנו כמה חיילים ה' יקום דמם, ובעקבותיה הגיעה מלחמת יום הכפורים, וזהו שנאמר, "מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵֽעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת", סבלנו אבדות רבות בהרוגים ופצועים, נתרבו יתומים ואלמנות הבוכים יום ולילה כי הוסרה עטרת ראשם, אוי לנו שכך עלתה בימינו! אילו גזירות קשות! כביכול לא רוצה ה' יתברך לרחם עלינו, כמו שנאמר "מעיו עשת שן מעולפת ספירים", מעיו נעשו קשים כמו שן ממידת הדין. אולם בכל זאת הבה ונזכור, כי "חכו ממתקים וכולו מחמדים", וכוונתו להדריכנו ולהשיבינו בתשובה. וכמו שנאמר: "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ"

לסיום, הוסיף מרן זצ"ל, שנאמר במדרש, שלעתיד לבוא שולח ה' יתברך את הנביאים לנחם את ישראל, וכאשר הולכים הנביאים לעם ישראל, עונים להם ישראל: כאשר קבלנו את הפורענות, קבלנו אותה ישירות מידיו של הקדוש ברוך הוא, הוא עצמו השקנו את כוס התרעלה וממרום שלח אש בעצמותינו, ואילו כעת, כשמגיע זמן הנחמה, היתכן שנקבל אותה מידי בשר ודם? אין אנו רוצים בניחומים שלכם!

חוזרים הנביאים לפני ה', ואומרים לו, רבונו של עולם! אין עמך ישראל רוצים נחמה מאיתנו! אומר הקדוש ברוך הוא, אם כך, עלי ללכת בעצמי לנחמם ולפייסם, כמו שכתוב, כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם, וזהו שנאמר עוד, אנכי אנכי הוא מנחמכם.

יהי רצון שנזכה לראות בגאולה השלימה, ואז נראה בתחיית המתים, ומלאה הארץ דעה את ה'.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה