הלכה ליום ראשון ד' ניסן תשפ"ו 22 במרץ 2026

"הסיבה"

מצוות הסיבה
בגמרא במסכת פסחים (קח. ועוד) מבואר שישנם דברים בליל פסח, שיש לאכול אותם או לשתות אותם כשמסיבים. כלומר, כאשר נוטים לצד שמאל. וכן אמרו במדרש, "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שהסיבן הקדוש ברוך הוא במסיבה כבני מלכים". ומכאן רמז לכך שיש להסב בליל פסח. והרמב"ם (פ"ז ה"ו) כתב, "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים, שנאמר "ואותנו הוציא משם", ועל דבר זה צוה הקדוש ברוך הוא בתורה שנאמר "וזכרת כי עבד היית", כלומר, כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות. לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה, צריך לאכול ולשתות כשהוא מיסב דרך חירות, וכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים, חייב לשתות בלילה הזה ארבע כוסות של יין".

וכתב עוד הרמב"ם (פ"ז ה"ח), ואימתי צריכים להסב? בשעת אכילת כזית מצה, ובשתיית ארבעה כוסות. כלומר, יש להסב בליל הסדר בשעה שאוכלים את המצה, ובשעה שאוכלים "כורך" (שגם הוא עם מצה), וכן כשאוכלים אפיקומן. ומלבד זה יש להסב בשתיית כל הארבע כוסות.

איך מסיבים?
וענין ההסיבה הוא, שְיַטֶה את עצמו, את גופו ואת ראשו לצד שמאל, (בהטייה שיש בה ממש), ויאכל וישתה באופן זה.

ואמנם הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, היה מורה תמיד שיש להטות את עצמו ארבעים וחמש מעלות לצד שמאל. וכן הורגלו תלמידיו שומעי לקחו. אולם אין המנהג כדבריו, וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא נהג כדבריו.

שההסיבה תהיה נוחה
עיקר ההסיבה שהיו נוהגים בה כולם בדורות הקודמים, היתה על גבי כרים וכסתות, באופן שההסיבה היתה נוחה מאד לאדם שאוכל. ובזמנינו לא רגילים כל כך להסב במשך שאר ימות השנה, ולכן במקומות רבים, ובפרט כאשר תנאי המקום לא מאפשרים, נהגו הרבה אנשים להסב באופן שנשענים אחד על כסאו של חבירו וכדומה, ואין הדבר נוח כל כך. ונחלקו האחרונים, האם אדם שהסב בצורה שלא היתה נוחה לו, יצא ידי חובת ההסיבה או לא.

והגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ועוד מגדולי הפוסקים, פסקו שאדם שהסב בצורה שלא היתה נוחה לו, לא יצא ידי חובה. וחייב לחזור ולאכול או לשתות כשהוא מיסב בצורה נוחה. שהרי עיקר מצוות ההסיבה היא כדי שיאכל בדרך חירות כבני מלכים, ובני מלכים לא אוכלים כשהם סובלים. אולם למעשה פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י פסח ח"ג עמוד קיד), שאדם שהיסב בצורה לא נוחה, יצא ידי חובתו, כיון שסוף סוף קיים את מצוות הלילה הזה, לאכול ולשתות כשהוא מיסב.

אולם לכתחילה ראוי לכל אדם לדאוג מראש, שיהיו מוכנים כסאות כאלה שיש להם ידיות, כדי שיוכל להשען בנוחות על גבי המשענת, ובאופן כזה יוכל להרגיש בנוח בהיסבה כזו. ועל כל פנים בשעת האכילה ישתדל מאד שתהיה ההסיבה בצורה הנוחה ביותר, וירגישו עצמם כבני מלכים.

ולסיכום: יש להסב בכל פעם שאוכלים מצה, גם "במוציא מצה", גם ב"כורך", וגם באכילת האפיקומן. וכן בכל פעם ששותה יין למצוות ארבע כוסות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי הסיבה, האם הראש חייב להישען על משהו כמו יד, או כסא, או שדי בהטיית הגוף שמאלה באויר? ח' ניסן תשפ"ד / 16 באפריל 2024

די בהטית הגוף הצידה, ולא צריך דוקא להשעין את הראש על משהו.

מה בענין הסיבה לנשים? ט' ניסן תשפ"ב / 10 באפריל 2022

כתבנו שגם נשים מחוייבות בהסיבה. תבורכו,

שלום
האם ניתן להכשיר מדיח כלים , חדשני תוצרת 2022 . לשימוש בפסח ד' ניסן תשפ"ב / 5 באפריל 2022

יש לנקות אותו היטב היטב, ונכון להפעיל פעם אחת על ניקוי עם חומרי ניקוי פוגמים ומים רותחים (כמו הרגיל).

כתבתם שנשים חייבות במצות 4 כוסות, האם בהסבה אינם חייבות כלל? ו' ניסן תשע"ח / 22 במרץ 2018

נשים צריכות להסב, כמו אנשים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה