הלכה ליום ראשון ד' ניסן תשפ"ו 22 במרץ 2026

"הסיבה"

מצוות הסיבה
בגמרא במסכת פסחים (קח. ועוד) מבואר שישנם דברים בליל פסח, שיש לאכול אותם או לשתות אותם כשמסיבים. כלומר, כאשר נוטים לצד שמאל. וכן אמרו במדרש, "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שהסיבן הקדוש ברוך הוא במסיבה כבני מלכים". ומכאן רמז לכך שיש להסב בליל פסח. והרמב"ם (פ"ז ה"ו) כתב, "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים, שנאמר "ואותנו הוציא משם", ועל דבר זה צוה הקדוש ברוך הוא בתורה שנאמר "וזכרת כי עבד היית", כלומר, כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות. לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה, צריך לאכול ולשתות כשהוא מיסב דרך חירות, וכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים, חייב לשתות בלילה הזה ארבע כוסות של יין".

וכתב עוד הרמב"ם (פ"ז ה"ח), ואימתי צריכים להסב? בשעת אכילת כזית מצה, ובשתיית ארבעה כוסות. כלומר, יש להסב בליל הסדר בשעה שאוכלים את המצה, ובשעה שאוכלים "כורך" (שגם הוא עם מצה), וכן כשאוכלים אפיקומן. ומלבד זה יש להסב בשתיית כל הארבע כוסות.

איך מסיבים?
וענין ההסיבה הוא, שְיַטֶה את עצמו, את גופו ואת ראשו לצד שמאל, (בהטייה שיש בה ממש), ויאכל וישתה באופן זה.

ואמנם הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, היה מורה תמיד שיש להטות את עצמו ארבעים וחמש מעלות לצד שמאל. וכן הורגלו תלמידיו שומעי לקחו. אולם אין המנהג כדבריו, וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא נהג כדבריו.

שההסיבה תהיה נוחה
עיקר ההסיבה שהיו נוהגים בה כולם בדורות הקודמים, היתה על גבי כרים וכסתות, באופן שההסיבה היתה נוחה מאד לאדם שאוכל. ובזמנינו לא רגילים כל כך להסב במשך שאר ימות השנה, ולכן במקומות רבים, ובפרט כאשר תנאי המקום לא מאפשרים, נהגו הרבה אנשים להסב באופן שנשענים אחד על כסאו של חבירו וכדומה, ואין הדבר נוח כל כך. ונחלקו האחרונים, האם אדם שהסב בצורה שלא היתה נוחה לו, יצא ידי חובת ההסיבה או לא.

והגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ועוד מגדולי הפוסקים, פסקו שאדם שהסב בצורה שלא היתה נוחה לו, לא יצא ידי חובה. וחייב לחזור ולאכול או לשתות כשהוא מיסב בצורה נוחה. שהרי עיקר מצוות ההסיבה היא כדי שיאכל בדרך חירות כבני מלכים, ובני מלכים לא אוכלים כשהם סובלים. אולם למעשה פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י פסח ח"ג עמוד קיד), שאדם שהיסב בצורה לא נוחה, יצא ידי חובתו, כיון שסוף סוף קיים את מצוות הלילה הזה, לאכול ולשתות כשהוא מיסב.

אולם לכתחילה ראוי לכל אדם לדאוג מראש, שיהיו מוכנים כסאות כאלה שיש להם ידיות, כדי שיוכל להשען בנוחות על גבי המשענת, ובאופן כזה יוכל להרגיש בנוח בהיסבה כזו. ועל כל פנים בשעת האכילה ישתדל מאד שתהיה ההסיבה בצורה הנוחה ביותר, וירגישו עצמם כבני מלכים.

ולסיכום: יש להסב בכל פעם שאוכלים מצה, גם "במוציא מצה", גם ב"כורך", וגם באכילת האפיקומן. וכן בכל פעם ששותה יין למצוות ארבע כוסות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי הסיבה, האם הראש חייב להישען על משהו כמו יד, או כסא, או שדי בהטיית הגוף שמאלה באויר? ח' ניסן תשפ"ד / 16 באפריל 2024

די בהטית הגוף הצידה, ולא צריך דוקא להשעין את הראש על משהו.

מה בענין הסיבה לנשים? ט' ניסן תשפ"ב / 10 באפריל 2022

כתבנו שגם נשים מחוייבות בהסיבה. תבורכו,

שלום
האם ניתן להכשיר מדיח כלים , חדשני תוצרת 2022 . לשימוש בפסח ד' ניסן תשפ"ב / 5 באפריל 2022

יש לנקות אותו היטב היטב, ונכון להפעיל פעם אחת על ניקוי עם חומרי ניקוי פוגמים ומים רותחים (כמו הרגיל).

כתבתם שנשים חייבות במצות 4 כוסות, האם בהסבה אינם חייבות כלל? ו' ניסן תשע"ח / 22 במרץ 2018

נשים צריכות להסב, כמו אנשים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה