הלכה ליום שישי י' אדר תשפ"ו 27 בפברואר 2026

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו של בעלי, גיסינו ואבינו היקר

אריאל בן יהודית ז"ל

שבשבת יחול יום פקודת שנתו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.

הוקדש על ידי

משפחתו

פרשת השבוע - פרשת תצוה - שבת זכור

נאמר בפרשה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

כתב רבינו האור החיים הקדוש, שלשון ואתה "תצוה", היא על דרך הכתוב "כי מלאכיו יצוה לך", שהוא לשון צוותא, יחד, שהמלאך יתלווה אליך ללכת יחד איתך. וכך הוא פירוש לשון זו בפסוק שלפנינו בפרשה, שידוע הדבר שהתורה נמשלה לשמן זית זך, ועל ידי עסק התורה עם ישראל יהיו כולם עם אחד בלב אחד, ועל זה אמר "ואתה תצוה".

בשבתות חודש אדר אנו פותחים בפרשת שקלים, ולאחר מכן אנו קוראים את פרשת זכור בשבת שלפנינו. וביארנו גם בימים האחרונים בהלכה יומית שנהגו ישראל בימים אלו לתת זכר למחצית השקל לצדקה.

בתלמוד ירושלמי נתנו רבותינו טעם למצות מחצית השקל. רבי פנחס בשם רבי לוי אומר, לפי שמכרו בכורה של רחל (את הבן הבכור של רחל שהוא יוסף), בעשרים כסף שהם חמשה סלעים, והסלע הוא ארבעה דינרים, נמצא שכל אחד מן האחים קיבל חצי סלע שהוא חצי שקל בתמורה למכירת יוסף.  ובכדי לכפר על העון ההוא, תיקן להם ה' יתברך שיתנו מחצית השקל לבית המקדש.

כל מאורעות האבות הנזכרים בתנ"ך היו בעלי משמעות עצומה לדורי דורות, ובכלל זה עון מכירת יוסף שגרם לעם ישראל את הפירוד הראשון שנוצר בינהם. זו הפעם הראשונה בה נפרדו האחים מאחד מהם בצורה מחרידה, כמו שנאמר "בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת". ובפירוד האחים מיוסף לא היה די, כי עון זה השפיע אחר כך גם כן על פירוד ישראל בימי מרדכי ואסתר, כמו שאמר המן הרשע "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך", המן הרשע היה אדם חכם מאד, והוא ידע מאיזו נקודת חולשה הוא יכול לתפוס את עם ישראל, לקטרג עליהם בצורה שתשמע גם כן לפני מלכו של עולם, לפני ה' יתברך, שהנה עמך ישראל אין אהבה בינהם, וזו אחת הסיבות שה' השליכם מעליו ופזרם בעון מחלוקתם זה עם זה, לגלות קשה עם גזירות קשות כגזירתו של המן הרשע. וכמו שאמרו רבותינו, שלא היה אחד שהיה יודע לדבר לשון הרע על ישראל כמו המן הרשע, שהיה יודע על ידי דבריו לגרום לעם ישראל צרות רבות עד שכמעט הביא עליהם כליה חס ושלום.

בגמרא במסכת מגילה, אמר ריש לקיש, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל (שהציע למלך אחשורוש עשרת אלפים ככר כסף שיתן לו רשות לעשות בהם מה שירצה), לפיכך הקדים שקלי מחצית השקל לשקליו. ומבואר שזכות מחצית השקל שנתנו ישראל עמדה להם שינצלו מגזירת המן. וידוע שמשקל עשרת אלפים ככר כסף הוא בדיוק הסכום של מחצית השקל של כל עם ישראל בצאתם ממצרים. וטעם הדבר שזכות מחצית השקל הגינה על ישראל מגזירת המן, שהרי טענתו של המן על ישראל היתה מצד הפירוד שהיה בינהם, ומהות נתינת מחצית השקל היא כולה אחדות, שהרי יכולים היו ישראל לתת שקל כל אחד, או סכום שונה איש כפי מה שיש בידו לתת. אבל ה' יתברך ביקש מישראל לתת כל אחד חצי מטבע, שכל אחד ישלים את השני, שיהיו כל ישראל מאוחדים לפניו. לפיכך כדאית היא זכות מחצית השקל שתגן על ישראל מקטרוגו של המן האגגי צורר היהודים.

אסתר המלכה הבינה את עומק הדבר, וידעה את סיבת הגזירה על ישראל שהיא מחמת הקטרוג של המן הרשע, מה עשתה? מיד צותה למרדכי היהודי, "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם". ולכאורה הדבר תמוה, לשם מה היה ענין לאסוף את כל היהודים, וכי לא יכול כל אדם לצום לבדו בביתו? אלא טעם הדבר, מפני שרצתה אסתר לתקן את ענין הפירוד שהיה בעם ישראל, ולכן צותה שעל מנת להפר את הנזק של המן הרשע, יש לכנוס את כל היהודים כולם למקום אחד, ויצומו כולם כאחד, ועל ידי זה שיראה ה' שאנו כולנו יחד, יפן אלינו ברחמים, ואם לא יהיה פירוד בין עם ישראל, לא יהיה גם פירוד בין ישראל לאביהם שבשמים.

וידוע שאין ה' שלם ואין הכסא שלם עד שיכרת זרעו של עמלק מן העולם. ואף שהמה מושגים קשים, מכל מקום ביאור הדברים הוא, שיש כביכול פירוד בעולמות העליונים כל זמן שקיים זרעו של עמלק שהוא כולו גורם לפירוד בין ישראל לאביהם שבשמים, ולפיכך אנו קוראים דוקא בימים אלו ימי הפורים את פרשת "זכור", שענינה מחיית זכר עמלק.

כשראה המן את ישראל נאספים יחדיו ולומדים תורה, שאל אותם במה אתם עוסקים, אמרו לו, כשהיה בית המקדש קיים היה כל אדם שחטא מביא קרבן ומביא מלא הקומץ סולת ומתכפר לו. אמר להם, בא מלא הקומץ שלכם ודחה את עשרת אלפים ככר כסף שלי. אפילו האויב המר המן הרשע, ידע שכאשר ישראל מאוחדים ומתכנסים יחד, אין שום אומה ולשון יכולים להסב להם נזק. לכן עלינו להתחזק באהבה ביננו, ובפרט בין כל אחד לבני ביתו, ולהתרחק מן המחלוקת, ועושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ועל ידי זה שנהיה שלמים ביננו, ננצח את עמלק, ואז יהיה ה' שלם והכסא שלם והיה ה' למלך על כל הארץ.

שבת שלום.

ערוך על פי מאמרו של הרה"ג דוד שאלתיאל שליט"א.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה