הלכה ליום שלישי ח' ניסן תשפ"ד 16 באפריל 2024

"הסיבה"

מצוות הסיבה
בגמרא במסכת פסחים (קח. ועוד) מבואר שישנם דברים בליל פסח, שיש לאכול אותם או לשתות אותם כשמסיבים. כלומר, כאשר נוטים לצד שמאל. וכן אמרו במדרש, "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שהסיבן הקדוש ברוך הוא במסיבה כבני מלכים". ומכאן רמז לכך שיש להסב בליל פסח. והרמב"ם (פ"ז ה"ו) כתב, "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים, שנאמר "ואותנו הוציא משם", ועל דבר זה צוה הקדוש ברוך הוא בתורה שנאמר "וזכרת כי עבד היית", כלומר, כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות. לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה, צריך לאכול ולשתות כשהוא מיסב דרך חירות, וכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים, חייב לשתות בלילה הזה ארבע כוסות של יין".

וכתב עוד הרמב"ם (פ"ז ה"ח), ואימתי צריכים להסב? בשעת אכילת כזית מצה, ובשתיית ארבעה כוסות. כלומר, יש להסב בליל הסדר בשעה שאוכלים את המצה, ובשעה שאוכלים "כורך" (שגם הוא עם מצה), וכן כשאוכלים אפיקומן. ומלבד זה יש להסב בשתיית כל הארבע כוסות.

איך מסיבים?
וענין ההסיבה הוא, שְיַטֶה את עצמו, את גופו ואת ראשו לצד שמאל, (בהטייה שיש בה ממש), ויאכל וישתה באופן זה.

ואמנם הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, היה מורה תמיד שיש להטות את עצמו ארבעים וחמש מעלות לצד שמאל. וכן הורגלו תלמידיו שומעי לקחו. אולם אין המנהג כדבריו, וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא נהג כדבריו.

שההסיבה תהיה נוחה
עיקר ההסיבה שהיו נוהגים בה כולם בדורות הקודמים, היתה על גבי כרים וכסתות, באופן שההסיבה היתה נוחה מאד לאדם שאוכל. ובזמנינו לא רגילים כל כך להסב במשך שאר ימות השנה, ולכן במקומות רבים, ובפרט כאשר תנאי המקום לא מאפשרים, נהגו הרבה אנשים להסב באופן שנשענים אחד על כסאו של חבירו וכדומה, ואין הדבר נוח כל כך. ונחלקו האחרונים, האם אדם שהסב בצורה שלא היתה נוחה לו, יצא ידי חובת ההסיבה או לא.

והגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ועוד מגדולי הפוסקים, פסקו שאדם שהסב בצורה שלא היתה נוחה לו, לא יצא ידי חובה. וחייב לחזור ולאכול או לשתות כשהוא מיסב בצורה נוחה. שהרי עיקר מצוות ההסיבה היא כדי שיאכל בדרך חירות כבני מלכים, ובני מלכים לא אוכלים כשהם סובלים. אולם למעשה פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י פסח ח"ג עמוד קיד), שאדם שהיסב בצורה לא נוחה, יצא ידי חובתו, כיון שסוף סוף קיים את מצוות הלילה הזה, לאכול ולשתות כשהוא מיסב.

אולם לכתחילה ראוי לכל אדם לדאוג מראש, שיהיו מוכנים כסאות כאלה שיש להם ידיות, כדי שיוכל להשען בנוחות על גבי המשענת, ובאופן כזה יוכל להרגיש בנוח בהיסבה כזו. ועל כל פנים בשעת האכילה ישתדל מאד שתהיה ההסיבה בצורה הנוחה ביותר, וירגישו עצמם כבני מלכים.

ולסיכום: יש להסב בכל פעם שאוכלים מצה, גם "במוציא מצה", גם ב"כורך", וגם באכילת האפיקומן. וכן בכל פעם ששותה יין למצוות ארבע כוסות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי הסיבה, האם הראש חייב להישען על משהו כמו יד, או כסא, או שדי בהטיית הגוף שמאלה באויר? ח' ניסן תשפ"ד / 16 באפריל 2024

די בהטית הגוף הצידה, ולא צריך דוקא להשעין את הראש על משהו.

מה בענין הסיבה לנשים? ט' ניסן תשפ"ב / 10 באפריל 2022

כתבנו שגם נשים מחוייבות בהסיבה. תבורכו,

שלום
האם ניתן להכשיר מדיח כלים , חדשני תוצרת 2022 . לשימוש בפסח ד' ניסן תשפ"ב / 5 באפריל 2022

יש לנקות אותו היטב היטב, ונכון להפעיל פעם אחת על ניקוי עם חומרי ניקוי פוגמים ומים רותחים (כמו הרגיל).

כתבתם שנשים חייבות במצות 4 כוסות, האם בהסבה אינם חייבות כלל? ו' ניסן תשע"ח / 22 במרץ 2018

נשים צריכות להסב, כמו אנשים.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה