ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ. כלומר, כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל צורת ההכשר של הכלי היא כדרך השימוש בו.
הכשרת צלחות
צלחות וקערות, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהם ככלי ראשון ממש, כלומר, לא מניחים אותן על גבי האש ממש, אלא יוצקים לתוכן מאכלים חמים, צורת ההכשרה שלהן, היא באותו אופן שהן בלעו, כלומר, יש לערות (לשפוך) עליהן מים רותחים מקומקום חשמלי. ועל ידי כך יהיה מותר להשתמש בהן בפסח.
כלי פורצלן
אולם כל זה נכון לגבי צלחות פלסטיק או מתכת, אבל צלחות חרס, אין שום אפשרות להכשיר אותן לפסח. כי התורה הקדושה העידה על כלי חרס שלעולם אינם פולטים את כל מה שבלוע בהם, שנאמר "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר". והוא הדין לגבי כלי "חרסינה", שאין שום אפשרות להכשירם לפסח. ומעשה היה בשנת התש"ל (1970), בזמן שמרן זצ"ל כיהן במשרת הרב הראשי לתל אביב יפו, ששמע מרן זצ"ל על אולמות ומסעדות שרוצים להכשיר כלי חרסינה לפסח, ושלח אליהם מרן זצ"ל שעל פי ההלכה אין אפשרות להכשיר כלים אלו לפסח, והורה להם לקנות כלים חדשים מיוחדים לפסח ורק אז יקבלו אישור לפתוח את האולמות והמסעדות בפסח. (ילקוט יוסף ח"ג עמוד שצט)
כתב הרדב"ז (ח"ג סימן תא), שכלי פורצלן, דינם ככלי חרס ממש, שאין אפשרות להכשירם. והסכימו על זה גדולי הפוסקים, ובכללם הפרי חדש והגאון רבי אליהו ישראל בספר שני אליהו והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. ועוד.
מחבת
מחבת, שמטגנים בה מאכלי חמץ בשמן, נחלקו בו הפוסקים אם דינה כדין סיר שמבשלים בו תבשילים של חמץ שדי לו בהגעלה, או שמא מכיון שאין בה נוזלים כל כך, דינה כדין שיפודים שצריכים ליבון על ידי אש. ומנהג הספרדים הוא שדי למחבת בהגעלה לגבי פסח (ובשאר ימות השנה אם בלעה המחבת טעם איסור ממש, יש להכשירה על ידי ליבון באש ממש). אבל למנהג האשכנזים יש להצריך ליבון באש למחבת.
וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שאף למנהג האשכנזים אין צורך שהמחבת תרתח על ידי אש עד שהיא תאדים, אלא די בליבון קל, שהמחבת תתחמם עד שאם ישימו עליה קש הוא ישרף.
המקרר
המקרר, יש לנקותו היטב היטב, שלא ישאר בו שום פירור חמץ, ולאחר מכן אפשר להשתמש בו לפסח בלי חשש, שהרי הוא לא בלע טעם איסור כלל, כי משתמשים בו תמיד למאכלים צוננים.
מחר בעזרת ה' ישלח ביחד עם ההלכה היומית, קובץ המסביר את אופן ההכשר של רוב ככל סוגי הכלים, ובכלל זה סוגי שיש חדשים שיש בזמנינו. המאמר באדיבות המכון למצוות התלויות בארץ, הגאון רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א.
