הלכה ליום חמישי ט' כסלו תשפ"ז 19 בנובמבר 2026

מנחה לאחר קבלת שבת

שאלה: אם כאשר הגעתי לבית הכנסת, ראיתי שהציבור כבר סיימו קבלת שבת, אך עדיין לא שקעה החמה, האם מותר לי להתפלל מנחה של יום שישי?

תשובה: ראשית נביא את עיקר דברי הפוסקים בענין זה.

מי שענה "ברוך ה' המבורך"
כתב רבינו המרדכי (פ"ב דשבת סימן רצו), שמי שהתעכב ולא התפלל מנחה של ערב שבת, עד שהתחילו הציבור בתפילת ערבית, וכשאמרו "ברכו את ה' המבורך", ענה גם הוא "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הרי אדם כזה, אינו יכול כעת להתפלל תפילת מנחה של יום חול, שהרי קיבל עליו את השבת. ולכן עליו להתפלל פעמיים תפילת (העמידה) ערבית של שבת.

כלומר, מי שענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" של תפילת ערבית של ליל שבת, הרי קיבל עליו את קדושת השבת, והוא אינו יכול בשום אופן להתפלל תפילת מנחה של יום חול, ולכן עליו להתפלל פעמיים תפילת ערבית של שבת. שכאשר הציבור יתפללו ערבית הוא יתפלל איתם, וכשיסיים את תפילת העמידה, לאחר כמה שניות, יתפלל שוב תפילת העמידה של ערבית של ליל שבת.

ולכן, מי שהגיע לבית הכנסת, והוא לא התפלל מנחה, וראה שהשליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך", הדין הוא, שלא יענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", כדי שלא יפסיד תפילת מנחה של יום שישי. אלא ישתוק, ויתפלל מיד מנחה.

וכך כתבו כמה ראשונים, ובכלל בספר האגודה (סוף פרק במה מדליקין סימן נ), בזו הלשון:

"כתבו הגדולים, מי שלא התפלל מנחה בערב שבת, ומצא שהשליח ציבור אומר "ברכו", לא יענה "ברכו" עם הקהל, כי לאחר שיענה ברכו לא יוכל להתפלל מנחה שהיא של חול, ויצטרך להתפלל פעמיים ערבית של שבת".

וככל הדברים הללו פסקו הפוסקים, וכן פסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת (ח"א עמוד רצה).

הגיע לבית הכנסת אחרי קבלת שבת
ולענין השאלה, אם אדם הגיע לבית הכנסת, וראה שהציבור סיימו לומר "מזמור שיר ליום השבת", כלומר, קיבלו עליהם את השבת, אולם הוא, עדיין לא התפלל מנחה, הדין הוא, שהוא אינו יכול לעמוד ולהתפלל מנחה בתוך בית הכנסת, אולם הוא יכול לצאת מבית הכנסת, ולהתפלל בחוץ מנחה של יום חול.

הגיע בתחילת קבלת שבת
אם אדם הגיע לבית הכנסת כשהציבור רק התחילו בקבלת שבת, מותר לו להתחיל בתפילת מנחה, אף על פי שהוא יודע שתוך כדי התפילה שלו, הציבור יאמרו "מזמור שיר ליום השבת". (חזון עובדיה שם עמוד רחצ).

ולסיכום: מי שהגיע לבית הכנסת לאחר שהציבור אמרו "מזמור שיר ליום השבת", והוא לא התפלל מנחה, עליו לצאת מבית הכנסת ולהתפלל מנחה. ואם התחילו כבר בתפילת ערבית, והוא ענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הדין הוא שהוא אינו יכול להתפלל מנחה, ועליו להתפלל פעמיים את תפילת העמידה של ערבית של שבת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה