הלכה ליום שלישי י"ח אב תשפ"א 27 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לישועת

כל עם ישראל

ובתחינה לאבינו שבשמים, שיחדש עול מלכות שמים, מלכות בית דוד, ובניין בית המקדש

הוקדש על ידי

בניך, בני אברהם יצחק ויעקב

לא תעמוד על דם רעך

שאלה: לפעמים מתפרסם בבית הכנסת מכתב "בבקשה להתפלל" עבור איזה חולה עם שמו. האם יש חובה להתפלל על חולה שיודעים עליו שהוא חולה?

תשובה: במסכת סנהדרין (דף עג.) שנינו: מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר, או חיה גוררתו, או לסטים (שודדים) באים עליו, שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ".

כלומר, מי שרואה את חברו במצוקה שהוא עלול למות ממנה, ובידו להציל את חברו, חייב לעשות כן. ואם לא יעשה כן, יעבור על איסור מן התורה, של "לא תעמוד על דם רעך".

ומכאן יש שבאו לדון, שאם יודעים על איזה חולה שהוא חולה, כשם שיש חובה להצילו בתרופות או בהצלה אחרת, כמו כן יש חיוב להתפלל עליו לרפואתו. שהרי התפלה מועילה בודאי לחולה, ואף היא בכלל הדברים שמביאים לרפואה ולהצלה מן המוות לחיים.

אולם באמת שיש לחלק בין הנושאים. והגאון הראשון לציון רבנו יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף סימן קטז) כתב, שיותר מסתבר שהאיסור של "לא תעמוד על דם רעך" שייך דוקא בהצלה טבעית, שאם רואה את חברו טובע בנהר, הרי שהוא מחוייב להציל אותו. וכן מי שיודע על חברו שהוא חולה, ויכול לרפאו בעזרת תרופות ולא עושה כן, הרי שהוא עובר על "לא תעמוד על דם רעך". אבל הנמנע מלהתפלל על חולה מסויים, לא מסתבר לומר ששייך בזה איסור מן התורה, אלא שיש בזה ענין של מניעת חסד. שכל אדם מצווה לגמול חסדים עם אנשים אחרים, והתפלה על אדם אחר, בודאי שהיא בגדר גמילות חסדים שאין למעלה ממנה.

וכבר מפורש בספר שמואל (פרק יב), שאדם שיכול להתפלל על חברו ואינו מתפלל, נקרא חוטא. שכאשר בקשו בני ישראל משמואל הנביא שיתפלל עליהם, הוא השיב להם במה עליהם לשוב בתשובה, והוסיף לבסוף: "גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה". ומכאן למדו רבותינו במסכת ברכות (יב:) שכל מי שיכול לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא.

ולכן נראה שכאשר אדם יודע על אדם אחר שהוא חולה, יתפלל עבורו, ואפילו בקצרה, יבקש מה' רחמים על אותו אדם. ובזה מקיים מצוות גמילות חסדים. וכן ראינו עין בעין אצל מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שאפילו בזמן שהיה עוסק בתורה, כאשר אירע והיה מרים את עיניו ורואה לפניו פתק עם שם של חולה או אדם מישראל שזקוק לישועה, מיד היה מתפלל בקצרה עבור אותו אדם, ומברכו מקרב לב. וכן נכון לנהוג.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה