הלכה ליום שני י"ז אב תשפ"א 26 ביולי 2021

ברכת המזון ותפלת העמידה

שאלה: אם באמצע ברכת המזון נכנס לחדר אדם חכם או זקן, האם יש לעמוד? והאם מותר לסמן לילד קטן להיות בשקט באמצע תפלת העמידה?

תשובה: אחד המיוחד מגדולי רבותינו הספרדים לפני כחמישים שנה, היה הגאון הקדוש רבי אפרים הכהן זצ"ל, אביו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א. והוא היה גדול המקובלים בישיבת פורת יוסף, וכל המקובלים שיצאו מפורת יוסף היו תלמידיו, כי הוא זכה ללמוד תורה מפי הגאון מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש חי", ולאחר מכן שקד על דלתות התורה בקדושה ובטהרה בעוני נורא ואיום, והרביץ תורה בישראל במשך עשרות בשנים.

וממש בשאלה זו שהועלתה כאן לגבי ברכת המזון, פנה רבי אפרים הכהן אל מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (בשנת התש"ז, כשהיה מרן זצ"ל בן עשרים ושש שנה), כי בדברי הפוסקים משמע שברכת המזון היא יקרה מאד, ושווה בחומרתה לתפלת העמידה. והרי בתפלת העמידה בודאי שאסור לרמוז שום דבר או לדבר, וכמו ששנינו במסכת ברכות, שבאמצע תפלת העמידה, אפילו אם מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיב לו. ואם כן, כך יש לנהוג גם בברכת המזון.

ומרן זצ"ל השיב לו, שמה שמצאנו לגבי מלך ישראל שאין להשיב לו באמצע התפלה, הכוונה היא בדיבור, כלומר, להשיב לו בדיבור ממש, אבל לנענע לפניו את הראש במקצת, מותר. ובספר שערי תשובה (סימן קד) פסק בפירוש, שרב בית הכנסת, שיודע שהציבור ממתינים לו לחזרת הש"ץ עד שיסיים את תפלתו, והוא מעוניין להאריך בתפלה, מותר לו לרמוז בידו לשליח ציבור שיתחיל בחזרת התפלה, כדי למנוע טרחה לציבור, וכדי למנוע מעצמו הפרעה שיודע שהציבור ממתינים לו. ועוד האריך בזה מרן זצ"ל במשא ומתן בדברי הפוסקים.

גם בנו מורנו הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סי' קפג) דן בזה, והעלה למסקנה הלכה למעשה, שאם זקן או תלמיד חכם נכנס לחדר בשעה שמברכים ברכת המזון, יש לעמוד בפניו אפילו באמצע ברכת המזון. והוסיף עוד ראיות לדין זה.

ומן האמור אנו למדים שאם ילד מפריע בבית הכנסת בדיבור וכדומה, מותר לסמן לו להיות בשקט, כדי שלא יפריע לכל המתפללים ולאביו ואמו.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה