שאלה: אם באמצע ברכת המזון נכנס לחדר אדם חכם או זקן, האם יש לעמוד? והאם מותר לסמן לילד קטן להיות בשקט באמצע תפלת העמידה?
תשובה: אחד המיוחד מגדולי רבותינו הספרדים לפני כחמישים שנה, היה הגאון הקדוש רבי אפרים הכהן זצ"ל, אביו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א. והוא היה גדול המקובלים בישיבת פורת יוסף, וכל המקובלים שיצאו מפורת יוסף היו תלמידיו, כי הוא זכה ללמוד תורה מפי הגאון מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש חי", ולאחר מכן שקד על דלתות התורה בקדושה ובטהרה בעוני נורא ואיום, והרביץ תורה בישראל במשך עשרות בשנים.
וממש בשאלה זו שהועלתה כאן לגבי ברכת המזון, פנה רבי אפרים הכהן אל מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (בשנת התש"ז, כשהיה מרן זצ"ל בן עשרים ושש שנה), כי בדברי הפוסקים משמע שברכת המזון היא יקרה מאד, ושווה בחומרתה לתפלת העמידה. והרי בתפלת העמידה בודאי שאסור לרמוז שום דבר או לדבר, וכמו ששנינו במסכת ברכות, שבאמצע תפלת העמידה, אפילו אם מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיב לו. ואם כן, כך יש לנהוג גם בברכת המזון.
ומרן זצ"ל השיב לו, שמה שמצאנו לגבי מלך ישראל שאין להשיב לו באמצע התפלה, הכוונה היא בדיבור, כלומר, להשיב לו בדיבור ממש, אבל לנענע לפניו את הראש במקצת, מותר. ובספר שערי תשובה (סימן קד) פסק בפירוש, שרב בית הכנסת, שיודע שהציבור ממתינים לו לחזרת הש"ץ עד שיסיים את תפלתו, והוא מעוניין להאריך בתפלה, מותר לו לרמוז בידו לשליח ציבור שיתחיל בחזרת התפלה, כדי למנוע טרחה לציבור, וכדי למנוע מעצמו הפרעה שיודע שהציבור ממתינים לו. ועוד האריך בזה מרן זצ"ל במשא ומתן בדברי הפוסקים.
גם בנו מורנו הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סי' קפג) דן בזה, והעלה למסקנה הלכה למעשה, שאם זקן או תלמיד חכם נכנס לחדר בשעה שמברכים ברכת המזון, יש לעמוד בפניו אפילו באמצע ברכת המזון. והוסיף עוד ראיות לדין זה.
ומן האמור אנו למדים שאם ילד מפריע בבית הכנסת בדיבור וכדומה, מותר לסמן לו להיות בשקט, כדי שלא יפריע לכל המתפללים ולאביו ואמו.
