הלכה ליום חמישי ד' שבט תשפ"ב 6 בינואר 2022

קניות לכבוד שבת

שאלה: אני מקפיד לקנות לכבוד שבת הרבה דברים מיוחדים, כדי לכבד את השבת, ואשתי כועסת עלי שאני מבזבז יותר מדאי לכבוד שבת, ולא נותר לנו כסף לשאר צרכי הבית. מי צודק?

תשובה: אמנם מצוה גדולה לכבד את השבת ולענגה. אולם יש לשקול את הדברים בתבונה רבה. וכתב רבי יהודה החסיד בספר חסידים (סימן תתסג), "לא יאמר אדם, אקנה מעדני שבת, ויודע שסופו להתקוטט עם אשתו, או הוריו, ועל זה נאמר, (משלי, יז): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב, וכן נאמר (ישעיהו, נח): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ, וזהו כבודה של השבת, שלא יריב ביום השבת". עד כאן דברי ספר חסידים.

ובתיקוני הזוהר (תיקון מח דף פה ע"א) מובא על מה שנאמר בתורה (שמות, לה): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", שכל מי שכועס בשבת, כאילו הדליק את אש הגהינם בשבת. והרי אמרו רבותינו (בשבת כג:) שאם אין לאדם כסף, אלא או לקנות נר שבת, או לקנות יין לקידוש היום, עדיף שיקנה נר שבת, מפני שהנר גורם שלא יהיו מריבות בבית (כי יש אור), ואיך אדם יהפוך את הדברים, ויגרום למריבה בביתו בעצם היום הקדוש?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא בענין זה (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד כ), את דברי מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (מורה באצבע אות קמ), שבערב שבת בעלות המנחה (בצהרים של יום ששי), הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו, והסטרא אחרא (כלומר, היצר הרע) טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב, ולכן כל איש ירא ה', יכוף את יצרו וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה, יאר פניו לבקש שלום.

ובמסכת גיטין (דף נב.) אמרו, מעשה בשני אנשים, שהיה מתגרה בהם השטן, ובכל ליל שבת היום רבים זה עם זה. נקלע לאותו מקום רבי מאיר, ועיכב את אותם האנשים שלוש שבתות, עד שעשה ביניהם שלום. שמעו את השטן שאמר "אוי לי שהוציא אותי רבי מאיר מהבית שלי". ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה