הלכה ליום שני כ"ו חשון תשפ"ב 1 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

גדעון בן ארגש ז"ל

אוהבים ומתגעגעים ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

כלי טרף שהתערב בכלים אחרים

שאלה: בתי הכניסה בטעות כף בשרית לתוך סיר עם חלב רותח. ולא שמה לב לכך, אלא לאחר זמן שכבר שטפו את כל הכלים והכף הוכנסה למקום ששם כל הכפות הבשריות בבית. האם עלי להגעיל את כל הכפות?

תשובה: כבר ביארנו כמה פעמים, שכל כלי שהשתמשו בו עם מאכל חם, הרי דפנות הכלי בלעו מהטעם של המאכל. ולכן, כל הכלים שאנו משתמשים בהם עם מאכלי חלב, הם נקראים כלים "חלביים", והכלים שמשתמשים בהם לבשר, נקראים כלים "בשריים".

כלי שבלוע מטעם בשר, ולמשל, סיר שבישלו בתוכו בשר, ולאחר מכן בישלו בתוכו חלב, הרי החלב שנתבשל בסיר אסור באכילה, משום שהוא קיבל טעם של בשר מהסיר שנתבשל בתוכו.

כלי "בן יומו"
אולם דין זה נכון רק אם החלב התבשל בסיר שהוא "בן יומו", כלומר, בישלו בתוכו בשר בתוך בתוך העשרים וארבע השעות האחרונות. כי רק באופן כזה, טעם הבשר שבלוע בסיר, הוא טעם טוב, וטעם זה נפלט מהסיר לתוך החלב ואסר אותו באכילה "מן התורה". אבל אם עברו כבר עשרים וארבע שעות משעה שהתבשל בשר בסיר, אין אנו אוסרים את החלב בשתיה, משום שהוא לא קיבל מהסיר טעם טוב של בשר, אלא "טעם לפגם", כלומר, טעם רע, של בשר ישן שטעמו כבר נפגם לגמרי בתוך דפנות הסיר, ואין כח בטעם כזה לאסור את המאכל "בדיעבד". כלומר, לכתחילה, בודאי שאסור לבשל חלב בסיר בשרי. כי רבותינו גזרו שאסור להשתמש בכלים של בשר למאכלי חלב אפילו אחרי עשרים וארבע שעות. אבל אם עשו כן בטעות, וכבר עברו עשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, אין החלב נאסר באכילה. (אולם הסיר עצמו אסור בשימוש, מאחר והוא בלוע מטעם בשר ומטעם חלב יחד, ויש להגעילו במים רותחים כמו שביארנו כמה פעמים).

כלי שהתערב בכלים אחרים
ומעתה לגבי הנדון שבשאלה שלפנינו. שהבת לקחה כף בשרית, ותחבה אותה לתוך סיר עם חלב רותח. ומעתה הכף אסורה בשימוש, שהרי היא בלועה מטעם של בשר ומטעם של חלב יחד. ולכן יש להגעיל את הכף על ידי טבילה במים רותחים מבעבעים, ולאחר מכן יהיה מותר להשתמש בה בחזרה.

אבל במקרה שלפנינו, הכף התערבבה עם כל הכפות הבשריות שבבית, ועלינו לדון האם חייבים להגעיל את כל הכפות הבשריות, או שאין צורך לעשות כן.

ומרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן קב) פסק בזו הלשון: "כלי שנאסר בבליעת איסור, שנתערב באחרים ואינו ניכר (כלומר, אין אפשרות לדעת איזה כלי בלע טעם של איסור), בטל ברוב". כלומר, מאחר והכלי התערב בהרבה כלים אחרים, הרי הוא בטל בתוכם, ואין אנו מחייבים להגעיל את כל הכלים, שהרי מן הדין הכף "התבטלה ברוב", וכל הכלים כשרים לשימוש למאכלי בשר.

ומכל מקום רבותינו הפוסקים נחלקו האם יש חיוב להמתין עשרים וארבע שעות לפני השימוש בכפות הללו, שהרי בתוך עשרים וארבע שעות, יש כאן בודאי טעם של חלב, ולאחר עשרים וארבע שעות הטעם יהיה פגום, ומן התורה כבר יהיה מותר להשתמש אפילו בכף הבעייתית ורק מדרבנן יהיה איסור בדבר, ואז יש לסמוך על מה שהכף התבטלה בשאר הכפות.

ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד פז) שטוב להמתין ולא להשתמש בכפות הללו עד שיעברו עשרים וארבע שעות, ואז יהיה מותר להשתמש בכל הכפות גם בלי הגעלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

למה כאשר סיר שבישלו בו בשר ועברו 24 שעות ולאחר מכן בישלו בו חלב חייב בהגעלה הרי אחרי 24 שעות נפגם הטעם ובעצם אין פה עירבוב של חלב ובשר אשמח לתשובה תודה רבה... כ"ד כסלו תשפ"ב / 28 בנובמבר 2021

מפני שחכמים גזרו על כלי שאינו בן יומוף להתייחס אליו כאילו הוא בן יומו. לכן אנו לא יכולים לבשל בשר בכלי חלבי גם אם עברו עשרים וארבע שעות. ולכן אם בכל זאת בישלו, הרי בלוע בתוך הסיר בשר וחלב, אף על פי שהכל נותן טעם לפגם, הדבר אסור מדרבנן.

האם הדין זהה אם הכניסו כף חלבית לסיר בשרי? או שרק במקרה הזה שרשמתם צריך לנהוג? כ"ב כסלו תשפ"ב / 26 בנובמבר 2021

הדין שווה, אין חילוק בין המקרים

שלום כבוד הרב , יש לנו מגירה אחת במטבח (מטבח מאוד קטן ומינורי, במכירה אנחנו שמים את כל הכפות המזלגות ו כפיות בשר וחלב , מותר לעשות כך? יש סימן היכר כל הכפות ומזלגות והסכינים החלבים ואילו לבשרי הסימן חלק (מבדילים בינהם) כ"ז חשון תשפ"ב / 2 בנובמבר 2021

מותר לעשות כן בלי שום חשש. 

סיר בו בושל בשר ולאחר 12 שעות חלב , האם החלב נאסר, או שמא נאמר כי מכיוון שטעם הבשרי שנתערבב בחלב הנו בטל ב 60 ועל כן מותר ? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

הדבר תלוי אם יש באמת בתוכן הכלי פי שישים ממה שיש בכלי עצמו. ובדרך כלל אין בתוך הכלי פי שישים מדפנותיו. לכן החלב אסור

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה