הלכה ליום רביעי י"ד חשון תשפ"ב 20 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ג'ואקים יוסף בן כוכבה

הוקדש על ידי

המשפחה

דין שביעית בגינה משותפת

השנה (שנת תשפ"ב) היא שנת שמיטה, וכבר ביארנו בהלכות הקודמות את עיקרי מצוות השמיטה, ומהם שאסור לזרוע ולעבד בכל צורה שהיא קרקע שנמצאת בארץ ישראל, אלא אם כן המלאכה באה רק בכדי להציל את הגידולים מנזק שיבוא אם לא יטופלו.

ומכיון שדיני שביעית הם רבים מאד, אי אפשר לבאר את כל פרטיהם במסגרתינו, ואין הדברים מסורים לכל אחד ואחד, אלא בכל מקרה שעולה שאלה ביחס לטיפול בגינה או בשדה בשביעית, יש להתייעץ עם מורה הוראה הבקיא בדינים אלו. ובכל מקרה יש לדעת, כי ניתן לתחזק על פי גדרי ההלכה גינת נוי ברמה סבירה בשנת השמיטה.

גינה משותפת
קרקע השייכת לשותפים, כלומר ליותר מאדם אחד, חייבת במצות שמיטה, ועל כן גם על הגינות שבסביבות הבתים המשותפים חלה מצות השמיטה, ואסור לעשות שם אף אחת מהמלאכות האסורות בשנה זו.

ומכח איסור זה, אסור לאדם הדר בבית משותף, לתת את ידו לכך שישתמשו בכספו על מנת לעשות מלאכות האסורות בשביעית, ובודאי שאסור לו לשכור לשם כך אדם אחר שיעשה עבורו את המלאכות בגינה בשנה זו, אלא חובה קדושה על כל דיירי הבית המשותף להזהר במצות השמיטה, שלא יעשו בגינתם אלא מלאכות המותרות בשנה זו, (כגון השקיה לפי הצורך בכדי שלא יגרם נזק לצמחי הגן, וכיוצא בזה), אבל פעולות שאינן חיוניות לקיום הצמחים, לא יעשו כלל בשנה זו.

אדם שהוא זהיר במצות ה' יתברך, והוא דר בבנין ששאר הדיירים בו אינם שומרי תורה ומצוות, ישתדל להשפיע עליהם בדכי נועם להמנע מן המלאכות האסורות לעשותן בשנה זו, ואם יודע כי דבריו יפלו על אזניים ערלות ושכניו לא יסכימו לשמור שביעית כהלכתה, יש לו שלש דרכים להנצל מאיסור שביעית, הראשונה, שבעת התשלום לועד הבית יודיע בפירוש, כי התשלום בא לצורך תשלומים אחרים לועד הבית, אך לא בעבור הגינה, או שיאמר כי התשלום בא אך ורק לצורך המלאכות המותרות בשנת השמיטה, (כגון השקיה לפי הצורך כדי למנוע התייבשות וכדומה).

האפשרות השניה היא, שיקח מוועד הבית יפוי כח בלתי חוזר, וילך לרבנות המקומית בכדי למכור את הקרקע לגוי, כדי שלא יהיה שותף לדבר עבירה.

והאפשרות השלישית היא, שיפקיר בפני שלשה בני אדם את חלקו בגינה המשותפת, ובכך נמצא שאין לו שום שייכות לגינת הבניין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בתי חולים שיש בהם גינת נוי, יכולים עתה למכור לגוי, ולהסתמך על היתר המכירה?​ כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

בתי חולים צריכים לשמוא שביעית כהלכתה, ורק אם אין ברירה אחרת, כגון שהנהלת בית החולים מתעקשת שלא לשמור שמיטה, אז יש לעשות את המכירה על ידי הרבנות.

האם העצה שניתן למכור את הקרקע לגוי, האם היא שייכת גם עתה, באמצע שנת השמיטה? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

ניתן למכור את הקרקעות גם כעת. אך אם יש שם אילנות שפירותים חנטו, אזי המכירה לא תועיל לאותם הפירות לגבי קדושת שביעית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה