הלכה ליום שני כ"ט שבט תשפ"ב 31 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתו של ראש משפחתנו האהוב והעניו באדם

גאוי בן אהרן וסלימה עליו השלום

שהיום שש שנים לפטירתו

הוקדש על ידי

משפחתו

אכילת אשכולית חצוייה

שאלה: האם מותר לאכול בשבת עם כף, אשכולית חצוייה לשנים, כאשר על ידי כך האשכולית נסחטת מעט?

תשובה: כבר ביארנו שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט. וכן ביארנו שאסור לסחוט בשבת תפוזים או אשכוליות, אלא אם סוחט מעט מיץ על גבי מאכל.

ומעתה דנו גדולי פוסקי זמנינו, לגבי מה שנוהגים לחתוך אשכולית לשני חצאים, ואוכלים ממנה על ידי כף, ובשעה שתוחבים את הכף לאשכולית, היא נסחטת מעט. האם יש בזה איסור משום סוחט?

דעת השונה הלכות
ובספר "שונה הלכות" כתב להחמיר בזה, משום איסור סחיטה בשבת. ואף על פי שאין איסור בסחיטת אשכולית אלא מדרבנן, וכפי שביארנו, שמן התורה לא נאסרה אלא סחיטת זיתים וענבים, מכל מקום כתב שאין להקל בזה.

דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמאחר ויש בידינו כלל, שכל "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כלומר, אדם שעושה מלאכה שהיא מותרת, ולמשל במקרה שלנו, אוכל אשכולית, שאכילת אשכולית היא מותרת בשבת, ובדרך אגב, נעשית מלאכה אחרת שהיא אסורה בשבת רק מדרבנן, והיא סחיטת האשכולית, והוא לא מעוניין בסחיטה הזו כלל, שהרי נוח לו באותה מידה לאכול את האשכולית מבלי שהיא תסחט, הרי זה בגדר "פסיק רישיה, דלא ניחא ליה, באיסור דרבנן", ובמקרה כזה יש להקל.

דברי הגאון רבי חיים נאה זצ"ל
ואמנם הגאון רבי חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השלחן (סימן קכו) כתב שיש איסור בדבר, משום סחיטה. מכל מקום מרן רבינו זצ"ל כתב, שיתכן שגם הקצות השלחן התכוין שיש איסור בדבר, דוקא באופן שהאדם האוכל נהנה ורוצה בכך שהאשכולית תסחט, ואז באמת שייך כאן איסור סחיטה, אבל אם האדם אינו מתכוין לסחיטה ולא איכפת לו ממנה, אין בדבר איסור.

דברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שלחן שלמה סימן שכ) פסק להקל בדבר מטעם נוסף, שמאחר וסחיטת אשכולית אינה אסורה אלא מדרבנן, ועוד, שהסחיטה על ידי הכף נחשבת כסחיטה "כלאחר יד" שאין בה איסור אלא מדרבנן, אם כן יש לפנינו "תרי דרבנן", כלומר, איסור דרבנן על איסור דרבנן, ולכן מאחר והאדם לא סוחט בכוונה, אלא שהדבר נעשה בהכרח מחמת אופן אכילת האשכולית, אם כן נחשב הדבר ל"פסיק רישיה בתרי דרבנן", שמותר, כמו שפסק המשנה ברורה (בשעה"צ סימן שטז).

דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל
והגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל פסק להקל בזה (בספר אשרי האיש עמוד שמב), משום שבשעה שהאשכולית נסחטת, מיד המשקה חוזר לתוך גוף האשכולית, והרי זה דומה למי שסוחט פרי על גבי מאכל, שאין בזה איסור כפי שהסברנו.

ולכן לסיכום: מותר לאכול בשבת אשכולית חצויה לשנים, אף על פי שיתכן שעל ידי הכף, האשכולית תסחט מעט.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש בעיה להכין אשכולית אדומה בשבת לאכילה על ידי קילוף הפרי, וקילוף הקליפה, על מנת לאכול לאלתר? ח' אייר תשע"ח / 23 באפריל 2018

מותר על מנת לאכול לאלתר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה