הלכה ליום רביעי ב' אייר תשפ"א 14 באפריל 2021

חללי מערכות ישראל

בליל כ"ה בטבת, שנת התשל"ו (1976), התקיימה עצרת אזכרה לשבעה בחורי חמד שנהרגו בכיכר ציון בירושלים, בפיגוע שהתבצע על ידי מרצחים ערבים. ובאותו מאורע, דיבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דברים יקרים מפז, אשר מן הראוי להזכירם גם עתה.

אמרו רבותינו: קשה סילוקן של בחורים כחורבן בית המקדש. ועל אחת כמה וכמה, בחורי חמד ששמרו כראוי תורה ומצוות. אין ניחומים בפי למשפחות השכולות, שכל אחד מהבנים שנפלו הוא עולם מלא! רק הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, יוכל לנחמם. כמו שנאמר, "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו". ונאמר, "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמיך חיי". והטעם שנכפלו הדברים פעמיים, "בדמיך חיי – בדמיך חיי", כי בא לרמוז בזה לחיים של בנין ויצירה, ולחיים של תורה ודעת. וכמו שנאמר, "לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי".

נאמר בספר ירמיה, "כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ, כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם". ויש לבאר, מהו הענין שנכפלו הדברים פעמיים, בתחילה נאמר "ושבו מארץ אוייב", ושוב נאמר "ושבו בנים לגבולם", הלא הכל הוא ענין אחד? והסבר הדברים הוא, שתהיינה שתי שיבות לציון, שיבה ראשונה, תהיה לצאת מארצות האויב, אלו הערבים שכל ימינו נרדפנו מהם, מידי פעם בפעם, בפרעות ובגזרות ובשמדות, בעיראק, במצרים, בסוריה ובכל המקומות, "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז", וכעת עם קום המדינה, שהוסיפו יגון על יגון, ברציחות שונות ומשונות, ובהריגת בחורינו היקרים, חללי מערכות ישראל.

ההיסטוריה שמאחרינו, עקובה מדם נפשות אביונים נקיים. אף בתימן הרחוקה, גזרות היתומים ובכיים עולה השמימה, שהיו לוקחים אותם בכח ומשמדים אותם לאיסלם, וכהנה וכהנה צרות רבות ורעות. ועל זה התנבא הנביא, "ושבו מארץ אויב", שיזכו ישראל לעלות לארץ ישראל מארצות האויבים. אך זה עדיין לא הכל, כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, ורק לאחר שיבה רוחנית לתורה ולמצוה, שיבה אל המקורות שלנו, אל המסורת המפוארת שלנו, רק לאחר מכן "ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם". כי כאשר ישראל עושים רצונו של ה' יתברך, הם נקראים "בנים" (קדושין לו.), ועל זה נאמר "ושבו בנים לגבולם".

והנה מה שאמרו רבותינו "קשה סילוקן של בחורים כחורבן בית המקדש", חידשו לנו בזה, כי הנה בחורבן בית המקדש היה ריוח והצלה לישראל, שהרי על ידי חורבן הבית ניצלו ישראל, כמו שנאמר "מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך", והטעם שנקרא "מזמור", משום שהוא שבח לה' ששפך חמתו על העצים ועל האבנים ולא על בני ישראל עצמם. נמצא שמכח חורבן הבית צמחה ישועה לישראל. ואף על פי כן הקדוש ברוך הוא בוכה ומתאבל על ההיכל והמקדש שנשרפו, כמו שאמר ה' יתברך, אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי. וכמו כן בסילוקן של בחורי ישראל, ובפרט אותם שהיו פחותים מגיל עשרים שנה, שעליהם אמרו בזהר הקדוש שאותם שמתים בגיל פחות מעשרים שנה, נמסרים ביד מלאכים, ובכל שבת וראש חודש מעלים אותם למחיצתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מברך אותם, וכשבא רוגז לעולם, הקדוש ברוך הוא מסתכל בבחורי חמד הללו, וחס ומרחם על העולם.

וזהו הענין שהשוו את מיתתם של בחורי ישראל לחורבן בית המקדש, שגם כאן, לא היתה מיתתם חס ושלום ללא תועלת, כי בגללם הקדוש ברוך הוא נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו, ואלו הבחורים מכפרים על כל הדור, ועל ידם חס ה' על כל העולם, ומתנהג עמהם בחסד ורחמים. ואף על פי כן, אל תחשוב שאם כן אין מיתתם של הבחורים קשה בעיני ה' יתברך, אלא "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו", וה' יתברך כביכול בצער ממיתתם. והוא יתברך עתיד לנחמינו ולנחם את כל ישראל, בגאולה השלימה ובתחיית המתים במהרה בימינו אמן.

הלכה יומית: מותר ונכון לעשות "השכבה" ולהזכיר נשמות חללי צה"ל, אף אותם שאינם יהודים, כגון החיילים הדרוזים, ובפרט אותם שחירפו נפשם לטובת כלל ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה