הלכה ליום רביעי ב' אייר תשפ"א 14 באפריל 2021

חללי מערכות ישראל

בליל כ"ה בטבת, שנת התשל"ו (1976), התקיימה עצרת אזכרה לשבעה בחורי חמד שנהרגו בכיכר ציון בירושלים, בפיגוע שהתבצע על ידי מרצחים ערבים. ובאותו מאורע, דיבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דברים יקרים מפז, אשר מן הראוי להזכירם גם עתה.

אמרו רבותינו: קשה סילוקן של בחורים כחורבן בית המקדש. ועל אחת כמה וכמה, בחורי חמד ששמרו כראוי תורה ומצוות. אין ניחומים בפי למשפחות השכולות, שכל אחד מהבנים שנפלו הוא עולם מלא! רק הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, יוכל לנחמם. כמו שנאמר, "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו". ונאמר, "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמיך חיי". והטעם שנכפלו הדברים פעמיים, "בדמיך חיי – בדמיך חיי", כי בא לרמוז בזה לחיים של בנין ויצירה, ולחיים של תורה ודעת. וכמו שנאמר, "לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי".

נאמר בספר ירמיה, "כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ, כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם". ויש לבאר, מהו הענין שנכפלו הדברים פעמיים, בתחילה נאמר "ושבו מארץ אוייב", ושוב נאמר "ושבו בנים לגבולם", הלא הכל הוא ענין אחד? והסבר הדברים הוא, שתהיינה שתי שיבות לציון, שיבה ראשונה, תהיה לצאת מארצות האויב, אלו הערבים שכל ימינו נרדפנו מהם, מידי פעם בפעם, בפרעות ובגזרות ובשמדות, בעיראק, במצרים, בסוריה ובכל המקומות, "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז", וכעת עם קום המדינה, שהוסיפו יגון על יגון, ברציחות שונות ומשונות, ובהריגת בחורינו היקרים, חללי מערכות ישראל.

ההיסטוריה שמאחרינו, עקובה מדם נפשות אביונים נקיים. אף בתימן הרחוקה, גזרות היתומים ובכיים עולה השמימה, שהיו לוקחים אותם בכח ומשמדים אותם לאיסלם, וכהנה וכהנה צרות רבות ורעות. ועל זה התנבא הנביא, "ושבו מארץ אויב", שיזכו ישראל לעלות לארץ ישראל מארצות האויבים. אך זה עדיין לא הכל, כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, ורק לאחר שיבה רוחנית לתורה ולמצוה, שיבה אל המקורות שלנו, אל המסורת המפוארת שלנו, רק לאחר מכן "ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם". כי כאשר ישראל עושים רצונו של ה' יתברך, הם נקראים "בנים" (קדושין לו.), ועל זה נאמר "ושבו בנים לגבולם".

והנה מה שאמרו רבותינו "קשה סילוקן של בחורים כחורבן בית המקדש", חידשו לנו בזה, כי הנה בחורבן בית המקדש היה ריוח והצלה לישראל, שהרי על ידי חורבן הבית ניצלו ישראל, כמו שנאמר "מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך", והטעם שנקרא "מזמור", משום שהוא שבח לה' ששפך חמתו על העצים ועל האבנים ולא על בני ישראל עצמם. נמצא שמכח חורבן הבית צמחה ישועה לישראל. ואף על פי כן הקדוש ברוך הוא בוכה ומתאבל על ההיכל והמקדש שנשרפו, כמו שאמר ה' יתברך, אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי. וכמו כן בסילוקן של בחורי ישראל, ובפרט אותם שהיו פחותים מגיל עשרים שנה, שעליהם אמרו בזהר הקדוש שאותם שמתים בגיל פחות מעשרים שנה, נמסרים ביד מלאכים, ובכל שבת וראש חודש מעלים אותם למחיצתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מברך אותם, וכשבא רוגז לעולם, הקדוש ברוך הוא מסתכל בבחורי חמד הללו, וחס ומרחם על העולם.

וזהו הענין שהשוו את מיתתם של בחורי ישראל לחורבן בית המקדש, שגם כאן, לא היתה מיתתם חס ושלום ללא תועלת, כי בגללם הקדוש ברוך הוא נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו, ואלו הבחורים מכפרים על כל הדור, ועל ידם חס ה' על כל העולם, ומתנהג עמהם בחסד ורחמים. ואף על פי כן, אל תחשוב שאם כן אין מיתתם של הבחורים קשה בעיני ה' יתברך, אלא "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו", וה' יתברך כביכול בצער ממיתתם. והוא יתברך עתיד לנחמינו ולנחם את כל ישראל, בגאולה השלימה ובתחיית המתים במהרה בימינו אמן.

הלכה יומית: מותר ונכון לעשות "השכבה" ולהזכיר נשמות חללי צה"ל, אף אותם שאינם יהודים, כגון החיילים הדרוזים, ובפרט אותם שחירפו נפשם לטובת כלל ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה