הלכה ליום שלישי י"א אדר תשפ"א 23 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת בעלי, אבינו וסבנו היקר הזקן הכשר

אברהם טורקין בן מרדכי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מצות שמחה ולימוד תורה ביום פורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו.

כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפורים ובאכילה ובשתיה וכו', ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות כל כך ולהשתכר ולהפחית כבודינו מתוך השמחה, כי לא נצטוינו על שמחת הוללות ושטות, אלא בשמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה' ולהודות לו על הניסים שעשה לנו, עד כאן עיקר דבריו.

ומן האמור עלינו ללמוד לגבי כל אחד ואחד, שאף אם האדם סבור שאין זה לפי אופיו להתחיל לדבר בדברי תורה ולשיר שירי קודש בסעודת הפורים, מכל מקום, החלש יאמר גיבור אני, ויתחיל בכך על כל פנים בסעודה זו של יום הפורים, שיכולה להיות סעודה של שמחת מצוה ואהבת ה', ויכולה חלילה להפוך לסעודה ריקה מתוכן שכולה שטות והבל, ומתוך כך יזכה להתכבד בעיני כל רואיו, ויקום ויהפוך את כל צורת הבית שלו לבית עם אהבת תורה ויראת שמים.

והנכון לכל אדם ואדם, שעוד קודם סעודת פורים, ישב ללמוד תורה שעה אחת, ממדרשי חז"ל ופירושי מגילת אסתר, כל אחד לפי עניינו. וכמו שנאמר, "ליהודים היתה אורה ושמחה", ופירשו רבותינו בגמרא במסכת מגילה (דף טז:), אורה- זו תורה. ובפרט שבימי הפורים קבלו עליהם היהודים את כל מצות התורה מתוך שמחה, כמו שאמרו במסכת שבת (דף פח.), שחזרו וקבלו את התורה בימי אחשורוש.

וכתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה על פורים, עמוד קפא), שהואיל והכל טרודים בסעודת פורים ובשאר המצות של היום, יש להזהר ללמוד תורה ביום זה, כי לימוד התורה הוא קיום העולם, כמו שנאמר "אם לא בריתי (כלומר, אילולי לימוד התורה) יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי". וכבר הזהירו על זה גדולי הפוסקים.

ומספרים, כי האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק אמר פעם לחסידיו, שפעם אירע ביום הפורים שכל העולם היו עסוקים מאד במצוות יום פורים, ובדיוק באותה שעה ישב הגאון מביאלא ועסק בתורה, ובזכותו התקיים העולם כולו, ונעשה רעש גדול בשמים מזה, כי אלמלא הוא היה כל העולם כולו נמצא שעה אחת ללא תורה. ולכן נתנו לו שכרו מושלם מן השמים, שיוולד לו בן בעל נשמה גדולה, והוא הגאון מסוכטשוב בעל ספר "אבני נזר", שהאיר עיני ישראל בתורתו. (ולימים נעשה חתנו של הגאון מקוצק).

לכן יראה כל אדם לפנות לו שעה אחת ללימוד תורה ביום פורים, ויטול שכר גדול מן השמים. והנכון הוא מיד בחזרתו מתפלת שחרית, שישב ללמוד כמה שיוכל איזה דבר, או אפילו בעודו בבית הכנסת. ולא יהיה בטל מן התורה ביום נעלה זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מאחר ופורים יוצא ביום שישי החלטנו לשנות התפריט סעודת הפורים מבשרית לחלבית עם לחם ויין כמובן ( לקראת השעה 11:00 בבוקר). וזאת על מנת שלא יהיו שבעים לארוחת שישי. האם אני חייבת שהסעודה תהיה בשרית ? י"ב אדר תשפ"א / 24 בפברואר 2021

בהחלט, רבותינו אומרים שאין שמחה אלא בבשר ויין. ולכן נכון מאד לאכול דוקא בשר בסעודת פורים. וזו סעודת מצוה וישתדלו להקדימה כמה שיכולים כדי שלא לפגום בכבוד השבת. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה