הלכה ליום חמישי ג' תשרי תשפ"ו 25 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נורית בת אליס

לרפואת הנפש והגוף כל הישועות וגמר חתימה טובה

הוקדש על ידי

שמואל

מנהג הכפרות – מנהג מרן זצ"ל

היום הוא יום צום גדליה, שמתענים בו כל ישראל, ונשים בהריון וכן נשים מניקות פטורות מן התענית.

שאלה: האם יש לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים דוקא, או שטוב יותר לקיימו על ידי מעות בלבד?

תשובה: נהגו בכל תפוצות ישראל לקיים את מנהג ה"כפרות" בערב יום הכפורים, לשחוט תרנגולים לכל בני הבית, ונוהגים ליקח תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית הנקבות. ובעת שמסובב התרנגול סביב לראש המתכפר, אומר, זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך, וכפי שנדפס במחזורים, וכשמסובב סביב עצמו יאמר, זה חליפתי וכו'. ומנהג זה נהגו לעשותו בעשרת ימי תשובה, כלומר, בימים אלה, אחר יום ראש השנה לפני יום הכפורים.

דברי הרשב"א ומרן השלחן ערוך
וממה שנהגו כן בכל התפוצות, נוכל ללמוד כי הוא מנהג קדום שנתייסד על ידי גאוני קדם. אולם רבינו  הרשב"א בתשובה (סימן שצה) כתב: "מנהג הכפרות שעושים בערבי יום כפור, מצאתיו מנהג פשוט בעירנו, עם עוד דברים שנראו בעיני שהם כדרכי האמורי, (דהיינו מנהג גויים), והרחקתי מנהג זה הרבה, וציותי לבטלו, ואף ששמעתי שדבר זה נשאל לרב האי גאון, ואמר שכן נהגו, עם כל זה מנעתי המנהג". עד כאן דברי הרשב"א. גם מרן השלחן ערוך כתב שיש למנוע מנהג זה, וכשיטת הרשב"א. וכן פסק גם בספר פרי חדש ועוד.

דברי מרן זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שמכיון שכבר פשט מנהג זה, הן אצל עדות האשכנזים והן אצל עדות הספרדים, ומכיון שכך גם דעת הגאונים לקיים מנהג זה, וכן כתבו לקיים המנהג עוד רבים מגדולי הפוסקים, לכן "הנח להם לישראל במנהגם". ובפרט שנוהגים ליתן הכפרות או דמיהן (דהיינו כסף כנגד מחיר עוף אחד לכל אדם), לעניים, ובזה יש מקום לומר שגם הרשב"א מודה להתיר, כיון שיש טעם בדבר גם על פי פשוטן של דברים.

אולם כל זה מצד החשש שדומה הדבר לדרכי האמורי, שמצד זה יש להקל בדבר ולהעמיד את המנהג על מקומו. אך יש לעורר על ענין אחר, והוא, שבמקומות רבים נעשה מנהג הכפרות בצורה המונית, והשוחטים עומדים במשך שעות מרובות לשחוט, וידיהם עייפות, ופעמים רבות אינם שוחטים כדין. וכבר לפני למעלה מששים שנה היה מרן רבינו זצ"ל מעורר על הדבר, ואומר שמרן השלחן ערוך אמר שהוא מנהג האמורי, "ובאמת שהוא מנהג החת'י (מלשון חטא) והאמורי", כי הרבה חטאים נגרמים בעבורו. ולכן יש להזהר מאד שתעשה שחיטת העוף כדת וכדין, על ידי שוחט מומחה וירא אלוקים.

גם בזמן שהיה מרן זצוק"ל ראש אבות בתי הדין במצרים, היה נוהג ללכת בעצמו למקום עריכת הכפרות, וכן ביום חג השבועות, שהיו נוהגים במצרים לערוך כעין מנהג הכפרות על ידי אווזים. והיה מרן זצ"ל הולך ומסתובב בין השוחטים, ובודק את הסכינים שלהם, ומשגיח עליהם בשבע עיניים, כדי שלא ישגו ויאכילו חס ושלום נבלות לישראל. וכמה פעמים בא ממש לידי סכנה מחמת הערותיו המרובות לשוחטים ולבעלי האיטליזים, עד שניסו לרוצחו נפש שלוש פעמים, ורק בדרך נס ניצל מרן זצ"ל ממלחמותיהם. (כמו שכתבנו בזה בספר אביר הרועים חלק ראשון).

ומכל מקום ניתן גם לקיים מנהג הכפרות במעות (כסף) שיסובב סביב ראש המתכפר ויאמר, זו חליפתך וכו', אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס אתה לחיים טובים ולשלום.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בזמן שהיתה רעייתו הרבנית מרגלית ע"ה בחיים, היתה היא נוהגת לקנות אפרוחים כמה חודשים לפני ראש השנה, והיתה מגדלת אותם, ולאחר מכן היו לוקחים מהם לכפרות. אבל לאחר פטירתה, חזר מרן זצוק"ל לנהוג כדעת מרן השלחן ערוך, להמנע מעריכת כפרות בעופות, ולא היה עורך כפרות אלא במעות. וכן היה נוהג במשך כמה שנים. ואולי עיקר טעמו בזה היה מפני חששות בכשרות העופות כשהם נשחטים בזמן עריכת הכפרות.

אולם בשנות חייו האחרונות של מרן זצ"ל, כאשר היה ניתן בקלות להשיג עופות שישחטום כדת וכדין, חזר מרן זצוק"ל לערוך כפרות בעופות דוקא, מפני שרבותינו המקובלים הרבו בשבח מנהג הכפרות שנוהגים לעשותו בתרנגולים דוקא, כי יש בכך כפרה לנפש האדם הנקרא "גבר", כשם שהתרנגול נקרא "גבר", וגם רבינו קדוש ה' האר"י ז"ל כתב בשבח המנהג על ידי תרנגולים דוקא. ולכן גם מרן רבינו הגדול זצ"ל, אף שכאמור במשך שנים היה נוהג לקיים את מנהג הכפרות במעות בלבד, בערוב ימיו חזר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים, וכן הורה לנו, שנכון יותר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים. ועל כן, מי שיש בידו לקיים את המנהג בתרנגולים, שאחר כך יועברו הם או דמיהן לעניים, רצוי מאד שיעשה כן לתועלת נפשו.

ואין צורך להזכיר את גודל איסור צער בעלי חיים, כמו שיש אומרים בגמרא (בבא מציעא לב., ועי' שבת קנד. ובש"ע חו"מ סימן ערב) "צער בעלי חיים דאוריתא", שיש בזה איסור חמור מאד שמביא גם קטרוג גדול על האדם. וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י, שנכון לאדם שלא יגדל אפרוחים קטנים בביתו, מפני שבקלות הם מצטערים, והביא מעשה שהיה, באחד שחי בזמן רבינו האר"י הקדוש, ולא היו לו ילדים, ובא לפני רבינו האר"י, ואמר לו האר"י, שנמצאו בביתו אפרוחים קטנים שהיו מטפסים על מין סולם כדי לשתות מים, ואשתו סילקה את הסולם מהאפרוחים ומאז הם מצטערים, ולכן בא עליו הקטרוג הגדול הזה. (ואמנם תיקן מעשיו ונושע).

ולכן יש להזהר מאד לנהוג כדת בעופות המובאים לקיום מנהג הכפרות, שלא יבאו לידי מיתה משונה או צער לחינם. ויש לקיים מנהג זה רק במקום בו הוא מקויים תחת השגחה כראוי, שתהיה גם השחיטה כדת, ושלא יעשו על תרנגול אחד כפרות כמה פעמים כדרך הרמאים. ואם אין אפשרות לקיים את המנהג בצורה נכונה, אין ספק שעדיף יותר לקיימו על ידי מעות בלבד ולא על ידי תרנגולים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהי ההגדרה של עובר עבירה במזיד? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

עובר עבירה בכוונה. למשל, מי ששכח להתפלל, הוא שוגג. מי שראה שמתקרב סוף זמן תפילה והמשיך בעיסוקיו, הוא מזיד.

למי שנוהג כפרות בכסף:
1. האם ניתן לקחת שטר של 200 שח לסובב עבור כל אחד מבני הבית או שלכל אחד צריך לסובב ח"י או 26 ש"ח בנפרד?
2. האם ניתן לבצע העברה בנקאית של הסכום למוסדות תורה/חסד? או דווקא להעביר את הכסף שבו סובב מעל הראש? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

נכון יותר שתדאג מראש שיהיו לך שטרות פרוטים.  לפחות שטר אחד, ובכל פעם תאמר שהמעות שבשטר הזה עוברים לשטר הגדול שיש לך, וכך תוכל לחזור ולעשות כמה פעמים באותו שטר. וניתן אחר כך להעביר הכל דרך אשראי וכדומה.

לצערי, נוכח הסכנה, לא אגיע להתפלל בציבור ביום כיפור. אלו חלקים ממחזור התפילה ביום כיפור (ערבית, שחרית ומנחה) עלי להימנע מלומר ביחיד, זולת 13 המידות? אולי כדאי לזכות את הרבים בפרסום הנחיה מפורטת וברורה באתר בעניין זה, כבר היום במידת האפשר? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

כפי שכתבת, לא יאמר י"ג מידות, ולא יאמר את הסליחות שהם בלשו ארמית, כמו רחמנא, וכיוצא בזה. תבורך ויתקבלו תפלותיך ברצון,

שלום וברכה מה יהיה הדין של מי שהזכיר בטעות את אחת ההזכרות או אפילו כולם של עשרת ימי תשובה לדוגמא המלך המשפט זכרנו לחיים אחרי יום הכיפורים האם זה הפסק ואיפה המקור לדין בשולחן ערוך? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

בשאר ימות השנה אם אמר המלך הקדוש או המלך המשפט יצא ידי חובה. פרי חדש ראש סימן תקפב.

ישר כח דבריך האחרונים שמרן בשנתו האחרונה עשה על כסף הם הוכחה שצריך לעשות על תרנגולות מחילה!! ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

בשנתו האחרונה לא היתה אפשרות להשיג עופות מאחר ומרן זצ"ל היה בבית החולים באותה שעה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה