הלכה ליום חמישי ט' אדר תשפ"ב 10 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דוד חיים בן איריס עדינה

הוקדש על ידי

איריס

עמידה בקריאת התורה

שאלה: ראיתי בבית כנסת של אשכנזים, שכולם עומדים בשעת קריאת התורה, האם נכון לנהוג כן?

תשובה: המרדכי במסכת שבת (סימן תכב) כתב שמהר"ם היה עומד בשעת קריאת התורה. ומנהג זה הובא הרבה בדברי הפוסקים. ומקורו בספר נחמיה (פרק ח), ששם מובא שעזרא הסופר עמד לקרוא בתורה, וכשפתח את ספר התורה "עמדו כל העם", כמו שנאמר: "וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ וכו', וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם, כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה, וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם". נמצא אם כן מפורש לכאורה בפסוק, שנהגו לעמוד בשעת קריאת התורה.

אולם בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן כה) כתב לדחות את המנהג הזה, והסביר, שאותם שמפרשים את הפסוק "עָמְדוּ כָל הָעָם", שהכוונה היא שעמדו ממש על רגליהם, הרי הם טועים בהבנת הפסוק, כי בגמרא במסכת סוטה (דף לט.) מובא בפירוש, שאמר רבא בר רב הונא, כיון שנפתח ספר תורה, אסור לדבר אפילו בדברי הלכה, שנאמר, "וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם", ואין עמידה אלא שתיקה. כלומר, מה שנאמר "עמדו", הכוונה היא ש"שתקו", כמו שנאמר בספר איוב (פרק לב): "וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד", כלומר, "עמידה" בלשון הנביא, אפשר לפרשה בלשון "שתיקה". ולפיכך כתב רב עמרם גאון, שאין סמך למנהג זה שנהגו בכמה מקומות לעמוד בשעת קריאת התורה.

ואמנם בספר האגודה כתב, שאף על פי שפירוש הפסוק "עמדו", הכוונה היא ששתקו. מכל מקום, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ופשט הדברים הוא שהם פשוט עמדו על רגליהם, ולכן, אף על פי שיש ללמוד מהפסוק שאסור לדבר בשעת קריאת התורה, בכל זאת אפשר ללמוד מכך גם דין נוסף, שיש לעמוד על הרגליים בשעת קריאת התורה.

ומכל מקום למעשה, לדעת רוב הפוסקים, ובכללם רבותינו, רב עמרם גאון והרמב"ם (בתשובה בשו"ת סימן מו) ומרן השלחן ערוך (סימן קמא), שאין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה. ורק אצל האשכנזים יש שנהגו במנהג זה, שהרי הביא אותו בפירוש הרמ"א (בסוף סימן קמו). ומכל מקום אף הם אינם נוהגים כן (לדעת רוב הפוסקים), אלא בדרך חומרא בלבד. ואצל הספרדים לא שמענו בכלל ממנהג כזה, שהרי אפילו רבינו האר"י היה יושב בשעת קריאת התורה (כף החיים שם). וכן נהגו כל גדולי הספרדים, וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה יושב בשעת קריאת התורה.

לכן לסיכום: הספרדים יושבים בשעת קריאת התורה. ואצל האשכנזים יש שנהגו לעמוד, מפני שצריך אדם לחשוב בעצמו בשעת קריאת התורה כאילו קבלה מהר סיני, שאז עמדו כולם סביב ההר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה